אני מוחה על כל מה שסאלי כתבה. אולי כמעט על הכל.
חילוף חומרים בסיסי אינו תלוי בנו כל כך, למעט אולי בניה של רקמת שריר שתעלה את הצריכה הקלורית הבסיסית של הגוף (נואו ביגי). חוץ מזה, חילוף החומרים הוא מאד אינדיבידואלי, וככל שהחילוף יעיל יותר כך הבעסה גדולה יותר. למזלי, גופי הוא כמוני ויעילות זה לא הדגל שלנו....בזבזנות כן....
אני כל הזמן רואה ושומעת את האמירות של העלת משקל בריבית לאחד דיאטה וכן ספורט כמתכון להרזיה. ואני מוחה!
אז ספורט הוא חשוב, אך לא להרזיה, אלא לבריאות. נפשית ופיזית. בשביל לרזות מספורט צריך להיות מייקל פלפס ולאכול כמו קייט מוס....לאורך זמן הספורט בונה רקמת שריר, שלא בהכרח תוריד במשקל, אבל בהחלט תוריד את ההיקפים (ויבזבז יותר אנרגיה). וביננו, זה מה שחשוב באמת....
ועכשיו לעניין הדיאטות הכסאח...כמו כל דבר בחיים, גם הירידה במשקל היא אינדיבידואלית. אם אחרי ההריון היו מציעים לא לרדת חמישה ק"ג בחודש, היתי מתה. אם הכל לא יורד כאן ועכשיו, אין לי סיכוי למשיך ולהתמיד. אז יש הנשים הנהדרות שלהן הדרגתיות זו לא מילת גנאי, ויש כאלו כמוני שאין מצב! אני בוגרת ארבעה הריונות, שלוש דיאטות כסאח. אחרי כל הריון (למעט האחרון) יש לי את העשור שצריך להפריד בכוח מעצמי, במצב פוסט דיאטי, אני מעולם לא מעלה. אבל אני גם לא יורדת על צנצנת נוטלה בלילה כמו בכל פעם שיש שני פסים על הסטיק:).
עליה במשקל לאחר דיאטה לא בריאה, לא טובה, והרבה לא לא לא אחרים, היא בעיקר נפשית. זה שאחרי שירדו 10 ק"ג (ויותר) בחודש, נותן סוג של לגיטימציה לפתוח את הפה יותר רחב, ואם מכניסים יותר אז ברור מה קורה. והמשקל שחוזר, חוזר בצורת שומן, במקום השריר שגם הוא נשרף בהצחלה כחלק מנסיון הגוף להחזיר לעצמו אוכל...
יכול להיות שהסטטיסטיקה אומרת אחרת, אבל אני ולא מעט מחברותיי, כולנו עם "הפרעות", איכשהו הדיאטה לא הרגה אותנו וגם השאירה אותנו רזות לאורך זמן, וגם מאושרות יותר (לא רק בזבזנית אלא גם רדודה. כשמדובר במידת ג'ינס, הרואין שיק זה היעד....)
בקיצור, אני בעד כסאח, אבל צריך לקחת בחשבון, שגם אחרי חודש של דיאט קולה/קפה (אגב, קפה וסיגריות מעלים את חילוף החומרים....לא שאני ממליצה) צריך לשמור על הפה ומה נכנס פנימה. אבל זה נכון גם לגבי הדיאטות ה"בריאות"
בריאות חסרת משקל עודף לכולנו....
|
תוכן התגובה:
|
