אני לא יודעת אם אני ממש מוזרה, אבל מה קורה??? העולם השתגע?????הילדים האלה, בני שש שבע ושמונה!!!!! בעיני מה שצריך לעשות בגיל הזה בבית הספר הוא ללמוד איך ללמוד, להנות מתהליך הלמידה, לחקור ובעיקר להיות עם חברים ולהנות. לא מתחברת לכל עניין ההכנה לכיתה א', הכנה לגן חובה, הכנה למטפלת. אנחנו מחנכים את ילדינו לא לחיות בהווה אלא כל הזמן לחיות לקראת הדבר הגדול הבא.מחנכים דור מתוסכל שלא חי את ההווה. רק רוצה עוד. כשבחרתי גן לבני, בכל מקום שאמרו לי "הכנה לכיתה א'" הסתובבתי ויצאתי, וכך מצאנו את עצמינו בגן אנתרופוסופי, עם חסרונות משלו, אבל שנתן לילדים להיות בני חמש ושש, לשחק, לפתח את הדמיון ובעיקר - להיות ילדים. ועכשיו אנחנו בבית ספר שכמעט ואין בו שיעורי בית. הבן שלי חוזר בשעה 2 אחרי הרבה שעות מחוץ לבית ואני שמחה מאוד שהוא יכול לשחק עם חברים, להתרוצץ ולהיות ילד.הוא חכם, הוא ידע לקרוא בקרוב, אין לי ספק שהוא יהיה כל מה שירצה ויחלום בעתיד. ואני נתקלת כל יום בהורים מבית הספר שמקטרים עד אין סוף על זה שאין בבית הספר מספיק שיעורים, יש יותר מידי טבע, טיולים, שיעורי קיימות. לא מבינה את הנהירה של כולם אחרי חוברות, הישגיות בגיל כל כך צעיר, שיעורים פרטיים, חוגי אנגלית ושאר ירקות. יכול להיות שילדי החוברות והשיעורים הפרטיים יקבלו משהו שאני לא נותנת, יהיו אנשי הייטק מצליחים בגיל 20 ועשירים, יעבדו עד 8 בערב, יטוסו לחו"ל ויהיו מאושרים, אבל אני מאמינה שיש עוד מספיק זמן לזה ושבגילאים הצעירים האלה צריך לתת לילדים להיות ילדים.
|
תוכן התגובה:
|