מבינה לליבך. שניים בבי"ס. אחת כיתה ב' עם המוווון שיעורי בית וספלינג טסט כל שבוע. אין כל בעיה איתה. שיעורי הבית נעשים ללא דופי וללא ויכוחים. בכלל. לעומתה, הוא, אדום שיער בכיתה א'. גם טונות של שיעורים. לא יתואר כמה!!!! כל יום, אותו סיפור כמו שלך. רק שאני מתעקשת והרבה פעמים זה מגיע לבכי שלו, עצבים וכד'. אין משחק עם חברים אם שיעורי הבית לא נעשו. לפחות חלק מהמטלות. אני יכולה לתת לו לשחק בחוץ (כי הימים מתקצרים) עם חברים, אבל רק אחרי שכבר עשה חלק חשוב מהשיעורים. לעיתים אני יכולה לוותר לו על חלק משיעורי הבית, כי המילה האחת הנוספת עלולה להיות הרבה יותר מדי. בדרך כלל זה שיעורים מהתגבור לילדים שאינם ילידי המקום ואנגלית איננה שפת אימם-שם אני מחפפת. אני כן חושבת שזה סופר חשוב. לא נראה לי שבית הספר צריך לעשות את העבודה שלי. וגם זה עניין של אופי. כמו שאמרתי, הבת שלי תקח על עצמה את האחריות בשמחה. בני שיחיה, אני צריכה לעמוד לו על הראש... הלקח שלי והמסר אליך, שאם תתעקשי, זה קשה, לא נוח ולא נעים, אבל עם הזמן זה יהפוך לשגרה. עכשיו, חודש אחרי תחילת הלימודים, זה הרבה יותר קל. ההיסטריות פחתו כמעט לגמרי. אני גם חוטאת בשוחד. אם הם עושים את הספלינג טסט נכון, כולל מילות בונוס, מקבלים מתנה קטנה. יכולים גם לצבור 3 מבחנים ולקבל גדולה לבחירתם. עוזר ועובד, כמצופה משוחד....
|
תוכן התגובה:
|