יש את הילדים שהולך להם חלק ואז ההורה יכול להישאר מחוץ לתמונה, יש לי אחת כזו - גם אם כשהיא מכינה מערכת ב8 בערב, היא נזכרת במשו ששכחה, מתיישבת מהר , משלימה ונגמר הסיפור...
ויש את אלה שהולך להם פחות חלק, יש לי גם אחת כזו (-: בכיתה ד' בגלל שבשנה שעברה הלך ממש קשה עם ציונים, והמון שכחנות ומלחמות על שיעורי בית... אז השנה ניגשתי לנושא די בלחץ, וממש הזכרתי לה וגם בדקתי אחריה (כשהיא לא רואה) את המערכת..
כשסיפרתי על זה לאחותי (מחנכת בכיתה ה') היא אמרה לי שאני ממש טועה, בכיתה ד' האחריות היא של הילד, התוצאות הן של הילד, וגם למורה זה ברור, שהוא מתנהל מול הילד ולא מול ההורה.. הילד צריך לדעת שההורה כאן כדי לתת עזרה בשעת הצורך אבל האחריות לגמרי שלו
מאז שהפנמתי ושחררתי, הדברים השתפרו הבת שלי סיפרה לי שבאחד המבחנים בו היא קיבלה ציון נמוך, היא פנתה למורה לשאול למה הציון הנמוך, המורה הסבירה לה את הטעויות שלה, היא ביקשה מהמורה לעשות מבחן חוזר, והמורה נתנה לה לעשות שוב את המבחן ולבדוק אותו בעצמה
זו היתה בשבילי תגלית - וואלה היא יכולה להסתדר לבד, אפילו במקרה של כישלון במבחן ממש שמחתי ואמרתי לה את זה - שמבחינתי התהליך של למידה ושיפור, הרבה יותר חשוב מהציון
|
תוכן התגובה:
|