אצלנו יש יום לימודים ארוך ועדיין כמות שיעורי הבית שהוא מביא הביתה היא מטורפת ! הלד מגיע בארבע אחה"צ הביתה ומבלה לפחות שעתיים בשיעורי בית . השנה, הוא נאלץ לוותר על חלק מהחוגים בגלל זה וכשהוא מגיע הביתה אחרי החוגים הוא צריך לשבת עד הערב ממש כדי לסיים אותם. כמו שאני רואה את זה, זה עינוי של ממש. כמויות עצומות של דפי עבודה בחשבון, הבנת הנקרא, מדעים, תורה, תרגול אנגלית בתוכנת מחשב. וזה ככה כל יום מאז שהתחילה השנה. זה מתיש. גם את הילד וגם אותנו. הילד שלי יודע שכשמגיעים ההיתה לפני חברים, טלוזיה או כל דבר אחר צריך להכין שיעורים, אבל הכמות שהם מקבלים גוזלת את כל זמנו.
אני בדיעה, כמו תמרה, שילדים צריכים לשחק בשעות אחר הצהרים ולהנות מהילדות שלהם. אני לא מלמדת בבית שום דבר יזום, רק דברים שבאים ממנו והוא רוצה לדעת. אני לא רואה במתן עבודה נוספת לילד בבית- זמן איכות. זמן איכות מבחינתי עם ערך לימודי הוא לשבת לצפות ביחד בתוכניות של הנשיונל גאוגרפיק (הבן שלי מכור לסרטי הטבע שלהם) או כשהוא יוצא עם אבא שלו לטיול אופניים או להכין איתי בצק לעוגיות.
אני לא רוצה שהילד שלי יהיה הראשון בכיתה בחשבון או באנגלית. אני לא דוחפת אותו למצויינות אלא למיצוי הפוטנציאל שלו. למזלי, הוא תלמיד טוב מאוד ואין לי צורך לריב איתו על לימודים.
|
תוכן התגובה:
|