|
21/7/2002 18:44
|
נעהלי
|
מאת:
|
|
יגור -
|
כותרת:
|
חשוב שגברים עם גישה כשלך יהיו שם בשביל אותן המתלבטות, שמהססות אם לוותר על העולם ש"בחוץ", ויאמרו להן: אנחנו כאן ביחד. כשהילד חולה, כשצריך לרוץ לגן, וגם בבישול ובכביסה עד השעות הקטנות של הלילה - אנחנו שניים. אל תוותרי על עצמך.
כדי לשמור על זוגיות בריאה שני בני הזוג צריכים להתפתח. וזה מה שניסיתי לאמר - שכדי להיות אם ואשה וחברה מענינת ומושכת במאה ה-21 צריך להמשיך ולחיות גם חיים "בחוץ", ולא רק חיים "בפנים" הבית.
אני ובעלי התחלנו באותו מקום - למדנו יחד ארבע שנים. מעולם לא הייתי פחות טובה ממנו בלימודים. בתקופות מסוימות הוא זה שנזף בי, שאקח את עצמי בידיים ואפסיק להתעסק רק בעגלות, חיתולים קרמים לתינוק. מאז שאנחנו הורים, הוא חולק איתי, לפחות במה שמדיד, את האחריות, ופעמיים בשבוע הוא אוסף את הילדים אחר הצהרים.
האם זה פתר את הבעיות? לא את כולן. לילדים יש אמא וגם אבא, זה נכון. הזוגיות שלנו במצב לא רע, כי שנינו מתפתחים, שנינו גם משלמים מחיר במקום העבודה.
וקצב הקידום\התקדמות בעבודה של נשים וגברים יסופר בפורומים אחרים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|