האם האושר הוא באמהות, ואולי בקריירה, ואיך בכלל מגיעים לידי הגשמה עצמית. את מדברת על גדילה והתפתחות עצמית, ושואלת, מה קורה לאשה שבוחרת להיות אם, ואז מתעוררת בוקר אחד, וילדיה כבר בגרו, ולא זקוקים לה שתרסק להם ירקות, ויש להם חברים ועיסוקים משל עצמם, ואולי היא עלולה למצוא עצמה בודדה, חסרת כישורים, ואולי עוד הרבה לפני כן לסבול מחוסר עניין אינטלקטואלי. הכל טוב ויפה, ואכן אין איש בעולם שלא יחפוץ להיות מאושר. לפעמים נדמה לי כי אנחנו רצים סביב הזנב של עצמנו, מחפשים אושר בדברים חיצוניים, תארים, קריירה מזהירה, רכב חדיש, טיול לחו"ל, תכשיטים, דברי אומנות ומה לא. איש איש לפי טעמו הוא. כמובן, ורדיפה כזו נועדה לכישלון מלכתחילה, כי הרי כשנשיג את מה שחפצה נפשנו, ניוותר עם החלל הריק של הכיסופים לאותו אושר, שלא בא לידי סיפוק. כן, גם לעניות דעתי, מקורו של האושר הוא בגדילה והתפתחות עצמית, אך לא חיצונית, אלא פנימה. אימהות היא עבודה שונה במהותה. היא נותנת הזדמנות להתנסות בנתינה אמיתית. נתינה ללא קבלת שכר, נתינה שאם נעשית כראוי בכוונה ובהודיה, מלמדת שיעור בענווה, שאם תושג, תאיר את הדרך לאותו אושר המצוי בניבכי נשמתנו שלנו כולנו.
|
תוכן התגובה:
|