מירב 28, מאיפה הקיצוניות הזאת בתפיסת העולם שלך? האם 28 הוא גילך? זה כבר בוגר מספיק בשביל להיות קצת יותר פתוח וסובלני. תחשבי רגע ועוד אחד על מה שאת אומרת כל כך בנחרצות, ואז תדמייני שקורה לך חס וחלילה אסון נורא ואיום (סליחה, סליחה - רק בדימיון, חמסה חמסה - טפו טפו). נאמר, אסון כלכלי בלבד - כל חסכונותיך עלי אדמות כולל אלה של בן זוגך נעלמו אצל אתי מהבנק למסחר, וכעת את מחוייבת לצאת לעבודה כי זוגך היקר, שהיה איש הביטחון של הבנק, איבד את כל המוניטין שלו ולא יועסק עוד במקצועו. מה? לא תצאי לעבוד, כדי לדאוג לאושר הילד? מה? הוא בהכרח ידפק מזה שיש לו אמא נמרה שנלחמת בשבילו? תתעוררי - חזרת לחיים המסודרים שלך, תסתכלי סביב -לא כולם חיים כמוך: כל אלה שלא הם הורים רעים לילדים מוזנחים? נו, באמת. הגזמת לגמרי. קראתי שוב את תגובתך "הרבה אמהות לא יאהבו..." ולא מצאתי שם רגישות מיוחדת לתינוק, אלא רק התייחסות לאמא. (אני רוצה, אני לא אתן, אמהות חושבות ש...) וחשבתי לי שיש אמהות שחושבות שעולמו של התינוק הוא העולם היחיד בו הן יכולות להיות שליטות עליונות (טובות לעמן, כמובן). אז לדעתי הן לא יכולות, וזה גם בכלל לא רצוי.
ולעומת זאת נעהלי, שמחתי מאוד שהעלת מושג חשוב (לעניות דעתי הנכלמת מפרץ הפטפטנות),מושג ה"חמולה". אני שומעת יותר מדי תלמידות חרוצות שמדקלמות את "עקרון הרצף" בכל בקשור ליחסי אם-תינוק, ומתעלמות לחלוטין ממושג הקהילה, בימינו בעיקר המשפחה המורחבת,שהוא כל כך חשוב לילד. אלה מתפלצות כשהסבתא מפנקת ביוגורט ממותק, חלילה, או זועקות מרה כשהדוד מניף את העולל גבוה. זה כל כך חשוב לילדים! תנו להם מגיל קטן אופציות לאינטימיות נוחה,נעימה ובטוחה עם כמה שיותר דמויות משפחתיות אוהבות במעגלים רחבים ומעשירים. אשרי מי שיש לו משפחה גדולה לעטוף בה פעוטות. אה, מירב - גם משפחה כזאת לא לכולם יש, וזה עדיין לא בהכרח דופק את הילד, כי כל משפחה היא ייחודית, ובעבודת נמלים מוצאת לה את שיווי המשקל הנעים והנוח שלה - את ה"נורמליות" שלה.
|
תוכן התגובה:
|