|
11/4/2003 10:47
|
ליאתיתי
|
מאת:
|
|
החופש...מממ... החופש...
|
כותרת:
|
המילה חופש קיבלה משמעויות אחרות ועצומות לגמרי אחרי ששי הגיעה לכאן. האמת, כולל הזמן שהיא גדלה לה בבטן. מכיוון שלא אוכל להיות עוד באותו "חופש מוחלט" בו חייתי (+-) לפני המתנה הזו, ולא משנה כמה רחוק אסע, ואפילו נניח שאצליח יומאחד להשאיר את שי (אחיה ואחיותיה) ולהיות לבד אי שם בעולם, רק לשבוע, חודש- אני כבר אף פעם לא אהיה לבד באמת. מה גם שעכשיו להיות ממש לבד פיסית כמעט ולא אפשרי לי. יוצא מהשורות האלה שהחופש - בשבילי, הוא הרבה לבד. להוריד מהכתפיים את הדרישות של ההורים, הדרישות של הילדים, הדרישות של החיים, ואולי ככה אפשר להוריד (קצת) מהדרישות שלי לעצמי. חופש. משום כל הנ"ל, החופש (כרגע) הוא בריחות קטנות, למצבים בהם אני בוחרת (מנסה לברור באהבה) את הגירוים אשר סביבי, ובד"כ מנסה לצמצם את העולם למינימום.. קחי לך דיון (מדהים בעיני) בנושא: http://www.leida.co.il/message.asp?qt=12035 אותי הוא ריגש עד דמעות, ואני ממש זוכרת איך כשקראתי חלק מהתגובות הרגשתי את החופש זורם בי חזק חזק (יחד עם כמה דמעות אושר). *** שוב תודה לכן בנות מקסימות, אין לכן מושג מה זה עשה לי (: ***
בשלב זה של חיי אני לומדת חופש מחדש, ותוהה איך הוא יראה בהמשך חיי. חופש קטן של פעם, הוא חופש עצום מיימדים של היום. גם על זה יש דיון (אמנם די טרי, אבל קחי קישור בכל זאת): http://www.leida.co.il/message_focus.asp?q_id=14245&r_id=108170 בנוסף, אני לומדת איך כל שניה של היום, כשאני הולכת בדרך אותה אני בוחרת, היא חופש בפני עצמו.
האם חופש = תמיד אושר? כנראה שלא. אבל העדרו של החופש תמיד גורם לי לחפש אחריו כמכורה, לנסות להרגיש אותו - שלי חי ובועט. ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|