|
13/4/2003 09:08
|
איריס גוב
|
מאת:
|
|
לרותי, ממיטוכונדריה אחת לרעותה
|
כותרת:
|
הנוירונים שבמוחי מברכים אותך, ויצאו ליום חג. כרגיל, את מעוררת בי מחשבות וחגיגה מיטוכונדרית כהלכתה, כמעט כסדר פסח. בינתיים בשעת בוקר זו, כשנושפים בעורפי ודורשים בתוקף את הזכות להשאיר את טביעות אצבעותיהם על הקלידים תוך בהייה באיזה אתר ברביות או וואט אבר, רוצה רק לומר כי חולקת עליך רק בנקודה אחת. משחק החיים לעניות דעתי אינו מוכתב לנו מעבר למה שהכתבנו לעצמנו.
חוצמזה, הטרנינג של ורסצ'ה עוד ילווה אותי היום עם חיוך רחב, בפרט שאני מכירה פנים לדימוי הזה בדיוק.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|