|
12/4/2003 15:59
|
איריס גוב
|
מאת:
|
|
אוסי נשמתי, סליחה.
|
כותרת:
|
מקווה שדבריך נאמרו עם חיוך, ואני מקווה שאת יודעת שאת באהבתך וביכולתך להכיל, ולהעניק כל כך הרבה חום ואמפטיה, לעודד, לעזור, ותמיד באמתחתך מילה אישית טובה, גם למי שפתאום הופיעה אחרי ימים רבים בהן לא כתבה, את הוכחה חיה, לרוח האדם הפועלת בעוז, באומץ ובנחישות. אל לך ללכת שבי אחרי גיבוב של מילים מהרהורי ליבי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|