|
13/4/2003 19:49
|
הללי
|
מאת:
|
|
סליחה שנעלמתי
|
כותרת:
|
כלומר, לא ממש נעלמתי. קראתי בהתרגשות את כל המילים הנהדרות שכתבתן כאן ואילו היה לי את הזמן והכוח הייתי שולחת תגובה אישית לכל אחת ואחת מכן. איזו חוכמה! כמה דברים נפלאים העלתן כאן! נהניתי כל כך! על המילים שנאמרו כאן אני אחשוב עוד הרבה הרבה זמן. תודה.
צביקה חזר היום סוף סוף ממקסיקו, אחרי היעדרות של שבועיים ולכן היומיים האחרונים היו כבר מאוד קשים עבורי ולא הצלחתי להתפנות לתגובה. אני עייפה כמו שלא הייתי כבר הרבה זמן (כזכור הילדה לא ישנה בלילה).
ליעל וכל מי שהתעניינה- את הכתבה הייתי צריכה לכתוב עד היום בבוקר. ואכן כתבתי אותה בכוחותי האחרונים. בהחלט הרגשתי שכבר ממש קשה לי להתרכז...(והאמת שבסוף קצת ירדתי מניתוח החופש על סעיפיו פשוט כי זה באמת מגיע לרמות פילוסופיות שאני, עם כל הכבוד, קטונתי...)
הצלחתי להזדהות עם כל מה שכתבתן כאן. זה היה מדהים. בכל תגובה שפתחתי חשבתי 'וואלה, זה בדיוק זה'. והאמת שממש אין לי מה להוסיף בעניין החופש. רק בקיצור אני חושבת כמו שיעל כתבה- החופש בשבילי הוא היכולת לבחור.
זה מתקשר לי יפה גם לכל הנושא של נשימקו.
תודה לכן על הדיון הנהדר הזה, ובמחשבה שניה- דוקא נראה מאוד מתאים לשאלת האימהות וההורות בכלל. למדתי המון.
הללי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|