|
25/2/2009 22:43
|
ריש
|
מאת:
|
|
תמרה,
|
כותרת:
|
הפרמטרים שנבדקים ב"אבחון" הזה לא מחייבים אוכלוסיה הומוגנית, אלא עצם הגשת המועמדות היא כזו המובילה לאוכלוסיה הומוגנית.
מבין הייחודיים בת"א, הכי מצא חן בעיני בשעתו - א.ד. גורדון. לא יודעת מה מצבו כיום, אבל היה בו משו קצת אחר מכל בי"ס העל אזוריים הסטנדרטים (ולגבי הפתוח ביפו, הרשי לי להמנע מלומר את דעתי עליו, לפחות בפרהסיה)
ולגבי הצורך במיון, אני יודעת שלרוב ביה"ס הייחודים באזורי מתחילים את ההליך בראיון של שני ההורים כדי להבין מאיזה בית צמח הילד שמגיע אליהם. אח"כ הוא מוזמן ליום פתוח בביה"ס להתנסות ותצפית של הצוות החינוכי. לא יודעת אם זה אופטימלי לכל ילד.
למרות הדרך הלא פשוטה שלנו בביה"ס "רגיל" בינתיים בסה"כ אני חושבת שהוא סביר. הייתי שמחה יותר למכוונות גבוהה יותר לילד הפרטי שלי (מבחינה לימודית וערנות רבה יותר בתחום הרגשי-חברתי, כדי למנוע קטסטרופות), כל עוד היא נעדרת, הם מקבלים אותנו בצמידות מחניקה, עד שהדברים יהיו לרוחנו (גם אם נגיע במכתבים לדרגי ניהול בכירים במשרד). ע"פ תפיסתנו בבית הילדים הם העיסוק המרכזי, וכך גם חלוקת המשאבים שלנו. חוצמזה את כל ההעשרות הילד מקבל מחוץ לביה"ס... (חוגי ספורט, יצירה ועבודה אינדיבידואלית בהתאמה מלאה ליכולותיו הלימודיות - בבית ע"י שנינו) קצת בעייתי מבחינת לוחות זמנים, אבל ניתן לדחיסה.
(ואפשר להשוות את הדיון לתפיסה הבסיסית שלי שניתן ללדת בבי"ח ע"פ בחירה של היולדת גם ללא תשלומים "רשות" של השר"פים למיניהם. נכון זה יותר קשה, וצריך לדעת במדויק מה רוצים ואיך רוצים, אבל אפשרי לגמרי. אני חושבת שלידתו של גולי מוכיחה את זה :))
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|