|
27/2/2009 07:04
|
ריש
|
מאת:
|
|
תמרה
|
כותרת:
|
זו לא ממש תכנית עבודה מסודרת אלא יותר משו כללי לשבוע (שאני רוצה להספיק, וכמובן לא מצליחה... כי מסתבר שלא הערכתי נכון את לוחות הזמנים). לרוב זה היה מחובר ל"נושא" שעבדנו בו במפגש אחת לשבוע בריפוי בעיסוק, וגם חשוב היה לסכם עם המרפאה בעיסוק "להציג את התוצרים" כדי לתת לגמד "במה" ורצון להמשיך לעבוד (כי חלק גדול מהבעיה שלו היתה חוסר התנסות כי היה מודע לטיב התוצר).
שבוע בו עוסקים בגזירה במפגש השבועי כלל - גזירה מתוך חוברת פרסום של כפר השעשועים (יש עכשיו חוברות מצויינות של תחפושות) - התחלנו בגזירת קווים ישרים, אח"כ סימנתי בצורות קלות לגזירה - ריבוע מלבן ובעיקר הקפדנו על הטכניקה כפי שנלמדה במפגש. אח"כ (יכול להיות גם ביום אחר, כי זה מאוד מעייף לילד שמתקשה!)בניית "ציור" המשלב בתוכו את הדמויות הגזורות - ציור רקע שבתוכו משלבים את הדמויות. אימון בציור צורות בסיסיות (השתמשנו בתחילה בציורים בשלבים שהיו במרכז הטיפולי, אח"כ התחלתי לצייר לו ציורים באותם עקרונות המשלבים צורות בסיסיות כגון - עיגול ריבוע משולש מלבן וקווים מסוגים שונים - שבור עקום ישר) חלק מהענין היה להגיע לתוצר. התחלנו בקיוקו המשכנו בנקודות "עיגון" ליצירת הצורה / בנק' ההתחלה וסיימנו ביצירת צורות עצמאית. גואש לפחות אחת לשבוע ודווקא כשבאים חברים (כיף לכולם, ומבחינת הגמד זו אטרקציה שאין בבתים אחרים). חומר "חדש" (צבעי מים למשל שצריך ללמוד "איך" לפני ה"מה לצייר") שממש מלמדים מה לעשות בו בשלבים (דף אחד לי - דף אחד לו, כאשר בתחילה היינו מציירים אותו הדבר בחיקוי פעם אני הובלתי ופעם הוא) חוברת עבודה לשיפור אחיזת העיפרון ותרגול כיווני הכתיבה בכתיבת ספרות ואותיות מרובעות (וכמובן סט שלם של עפרונות משולשים בעוביים שונים - התחלנו בעבים של חב' לירה או סטבילו והמשכנו בדקים של מאפד). כתיבת סיפורון משותף, הגמד צייר כל יום חלק ממנו ואני כתבתי עבורו את המלל. יצאו כמה ספרונים מקסימים (כדי לעודד אותו תרמתי לו סט גירי פנדה מדהים בעושרו של חב' לירה שהיה קיים בבית לאיזשהו קורס באמנות שעברתי, אני חושבת שהאמירה שליוותה את הנתינה היתה לו מאוד משמעותית, כי חלק מ"הבעיה" היתה ההשוואה שלו ל"רמת" הציור שלי) יום בשבוע הגעה לגן לכשעה של פעילות אחת לבחירת הילד (כל משחק שרצה בשאיפה שהוא לא ארוך מידי) ופעילות אחת לבחירתי (לרוב בשולחן ציור ולרוב ציור בשלבים, שהילדים בגן בשלב מאוד מוקדם הצטרפו וביקשו לקחת בו חלק, כך שהפעילות לא רק שלא גרעה אלא חיזקה את מקומו מבחינה חברתית). עבודות בית שמפעילות אותו היו סיוע בתליית כביסה (אין על האטבים!), סיבון כלים או שטיפת ריהוט חוץ. טיולים אופניים / ברגל לגני משחקים ובעיקר עבודה "על מתח" בכל פעם הגענו יותר רחוק מבחינת הספירה שלנו. ללמד איך מתנדנדים עם נדנדה.
בנוסף אחת לחודש - חודש וחצי הייתי מגיעה לגן להפעלת הגן (בתאום הנושא מראש עם הגננת). מבחינתו זה היה נפלא.
עבדנו בקצב הזה בערך שנה וחצי מתוך השנתיים וחצי שטופל. היתה גם שנה בה קצת הרפנו כי היו נושאים בוערים יותר מעניני המוטוריקה העדינה שלו. והוא קיבל בנוסף גם רכיבה טיפולית במשך שנה.
לא ש"קל" לו להתמודד עם כתיבה במשך זמן רב, אבל עיצוב האותיות וכיווני הכתיבה "יושבים טוב" והשליטה היא כזו שגודל האותיות / ספרות מרשימה ביחס לבני כיתתו (לא לבנות, שלהן יש באופן טבעי כתב קטן ומעוצב...). אין בעיה קשה של הספקים, כן יש בעיה שהראש עובד מהר מידי ביחס לידיים, אבל לא נראה לי שהידיים אי פעם יצליחו להדביק את הפער ולא רק ב"אשמתן"...
ולגבי הגן או ביה"ס, קחי בחשבון שהם חולפים והבית נשאר. הגן שהתעלם מהצרכים של הגמד נחשב ככלל כגן "לא משו" למזלי עברנו בו רק שנה אחת. לא נאבקתי בגננת, אבל היא גם לא זכתה ל"מתנות" ממני (פעילויות מיוחדות בגן ושותפות ממנה יכלה להפיק קצת יותר). בגן השני היה לי שת"פ מלא כולל זימו ןשל הגמד לעבודות ספציפיות כדי שיתנסה (בבית ממש לא רציתי להגיש מצרפים וגרוטאות לבניה למשל) למרות החמקנות שלו ושם הייתי מאוד שותפה לכל מה שקורה בגן (כולל נוכחות פיזית אחת לשבוע כדי לעבוד איתו בשולחן ציור). בביה"ס התעשיתיות שלו מבעאסת אותי, אבל הגמד מאז שאפשרו לו לצאת מחשבון בתחום ה10 (כי מה לעשות הוא כבר מחשב חישובים בתחום המאה בקלות כולל מינוסים וכולל כפל וחילוק ולאחרונה גם שברים פשוטים), הוא פחות שונא חשבון וזו התקדמות. ברכישת הקריאה הוא בין המובילים בכיתה וכך גם ברוב תחומי הלימוד האחרים. הגרפומוטוריקה לא מלהיבה אבל הוא לא זקוק לטיפולים נוספים (הוא כיום שוחה ועובד בקרמיקה שהם תחליף לשבוע עבודות אינסופי של שנינו... אם כי מערך ההסעות הוא מתיש לא פחות).
עכשיו התבשרנו שגולי עם גמישות יתר. הפעם להבדיל מהפעוטון הקודם הצוות יזם את הפניה (לא כ"כ ראיתי כי להבדיל מהגמד, גולי מתנסה ויוצר תוצרים בחומרים שונים וברמה סבירה מאוד לגילו) וקיבל הנחיה ממרפאה בעיסוק שמלווה אותם לגבי איך להפעיל אותו במסגרת הגן. עברו כשבועיים מיום השיחה וכבר קיים שינוי ושיפור. בכל מקרה אני מניחה שבשנה הקרובה אתחיל גם איתו תכנית עבודה "בבית" אם כי נראה לי שהיא יכולה להיות יותר מאווררת בגלל ההתנסות וההתכונות של צוות הגן (ובעיקר ההתנסות של גולי, שהיא המפתח לשיפור המצב). כבר עדכנתי את המשפחתית שלנו, שאולי נתחיל להתניע את התהליך לקראת תחילת שנה"ל במכון להתפתחות הילד של קופ"ח, רק כדי "שיהיה מוכר" למקרה שנזדקק לטיפולים (כפי שאת בטח יודעת העלות להורים וכמות הטיפולים העומדות לזכות הילד משתנה דרמטית מ"לפני גיל 6" ל"אחרי גיל 6"...) הרופאה שלנו יודעת שבכל תחום בו אני נתקלת מכורח הנסיבות, אני לומדת אותו יחסית לעומק (את יכולה לראות מה אני יודעת בתחום ההריון ולידה.. בהריון השני שלי הפרופ' שליווה אותי אמר שאני יודעת לא פחות מחלק מהרופאים המתמחים).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|