|
1/3/2009 00:19
|
Masha
|
מאת:
|
|
מבחנים בכלל
|
כותרת:
|
תמרה, האם דיברת איתו אחרי האבחון? האם הוא באמת הרגיש רע עם כל השאלות האלה? או שאלה רק התחושות שלך? הרי אני בטוחה שאף אחד לא ציפה ממנו לתשובות "הנכונות", גם התשובה "לא יודע" מעידה רק על ההורים (על מה הם החליטו לספר או לא לספר לילד) ולא על הילד. דרך הגב, האיבחון בודק גם את ההורים. כן, על השלוש דקות שהיו שם. חברתי שלקחה את התוצאות (אפשר לקבל אותם תמורת תשלום אחרי ההחלטה של ביה"ס), הופתעה לגלות שגם היא קיבלה "ציונים".
בקשר למבחן, יכול להיות שאני לא התאכזבתי מהמבחן הזה, בגלל שמראש לא ציפיתי ליותר מדי, אני לא "מחזיקה" ממבחנים באובן כללי. במשך כל חיי מרובי המבחנים, עדיין לא פגשתי מבחן שידע להעריך אותי נכון, הם תמיד פיספסו משהו, לפעמים לטובה ולפעמים לרעה. יכול להיות שבגלל זה היה לי קל להגיד לדניאל שהכל הגרלה, כי אני באמת מאמינה בזה - בעיניי אם הוא התקבל או לא התקבל לביה"ס היה רק עניין של מזל, כי מי יכול להתיימר לאבחן תוך שעה את האינטליגנציה של ילד בן 5 ולא משנה על איזה כיסא הוא יושב או כמה גאון או רגיש הבוחן?
לדעתי כל המבחנים בחיים הם רק עוד חוויה לא נעימה וחסרת כל הגיון שחייבים לעבור, כמו ללבוש חזיה או להוריד שערות...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|