|
28/2/2009 20:39
|
Masha
|
מאת:
|
|
חייבת להבהיר את הבחירה שלי בביה"ס לאמנויות למרות הבחינות.
|
כותרת:
|
ביה"ס שילדי לומד בו נמצא בשכונה שלנו, הוא לא הכי קרוב לבית אבל כן הכי נוח לנו מבחינת המרחקים - דקה הליכה מהגן של הקטן, 5 דקות הליכה מהעבודה שלי ו10 דקוב מהבית. ביה"ס השני בשכונתנו (שאליו בני היה חייב ללכת אם לא היה מתקבל לייחודי) הוא בין הגרועים בעיר - ואני ממש לא הייתי צריכה לקרוא על האלימות בו ואדישות ההנהלה באחד עיתונים, מספיק היה לי לעבור על ידו ולשמוע את הצעקות של המורים כל יום בדרך לגן. בגלל הסיבה הזאת 10 מהילדים שהיו הכי קרובים לבני בגן התפלגו לבתי הספר הבאים - 2 לפתוח, 2 לטבע, 2 לבית ספר רגיל באזור אחר ו4 (כולל בני) לאמנויות. אם הייתי גרה בשכונה שיש בו בית ספר אזורי סביר, לא הייתי אפילו בודקת את האופציה של הייחודיים. אחרי שהלכתי ליום פתוח בביה"ס, הוקסמתי ממנו באופנים מסוימים ונחרדתי באופנים אחרים (מבחנים הוא המרכזי שבהם) ואפילו התלבטתי לרגע אם באמת הוא עדיף על ביה"ס "האלים". אבל אחרי ההתלבטויות הבנתי שמה שיותר חשוב לי הוא - מורים טובים (וחלקם מצוינים), קבוצות לימוד קטנות - רוב השיעורים הם בקבוצות של 20 וחלק אף בקבוצות של 10 ו5 ילדים, אסתטיות של המקום, כיתות א-ג נמצאות במבנה נפרד - קטן, אינטימי ולא מאיים, עם חצר מקסימה רק שלהם. ובכלל ביה"ס די קטן - רק 2 כיתות בכל מחזור ומאד מורגשת התיחסות מאד אישית לכל ילד. אני שונאת את רעיון המבחנים לילדים בני חמש, אבל לאחר שבדקתי את אופן המבחנים, החלטתי שאיך שהילד שלי יתייחס לעניין תלוי בעיקר בנו. לכן עשינו כל מאמץ שהוא לא יחשוב לרגע שבוחנים אותו. אבל זה ש"הטריק" שלנו עבד מוכיח שגם אף אחד מ"הבוחנים" לא נתן לו הרגשה שהוא נמצא במבחן...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|