|
28/2/2009 16:00
|
תמרה
|
מאת:
|
|
תיתי יקרה,
|
כותרת:
|
קודם כל תודה על הפידבק החיובי :). היותי לוקה בפרפקציוניסטיות ולאור כל המלמדות (את וריש) אני מרגישה שאפשר להשקיע יותר ורק לא מבינה איך ואיפה לדחוף את זה:).
לגבי הדברים שאת מלמדת הם נשמעים כיף ולמעשה הם חלק מהאמהות שלך לביתך (לצורך הדיון כמובן שגם לבנים). חלק מהקשר שלכן ובגלל שזה כל כך בך כחלק ממך את מנחילה לה את זה. אצלנו ראשית לצערי אין לי תחביבים כאלו יצרתיים!! ולכן יש פחות דברים ברורים שאני יכולה להנחיל לו. הדברים שאוכל הם יותר לפיכך במישורים אחרים. מישור אחד לדוגמא הוא אוצר מילים. למשל הילד שלי יעשה שימוש במילים ובמשפטים שמשקפים שפה גבוהה. לא שמעתי הרבה ילדים בגן שלו שישזרו מילים כאלו ואחרות במשפט בואפן טבעי כי הוא רוכש את זה ממני. אולי אוכל להנחיל לו יכולת ללמוד עתיד (ללמוד לסכם/ללמוד להבדיל בין עיקר לטפל/או סתם להיות לו לעזר בשיעורי בית אפילו בכיתות הגבוהות - דבר שאבא שלי ז"ל יכול היה למשל ואמא שלי לא כי לא הבינה כלום בחשבון גבוה או פיזיקה וכו' וגם לא באנגלית ברמה גבוה וכו') אני מניחה שאנחיל לו הכוונה ללימוד שפות כי זה מאד חלק ממני. אז אני צריכה לראות לעצמי מה אני מניחה לו כחלק ממני למרות ובהינתן שאין לי יכולת להנחיל דברים ברורים כמו אומנות וכו' כמוך אבל יש לי יכולת להנחיל לו אותם דרך "מתווך" - אם הנושא קרוב לליבי אני יכולה לכוון אותו לחוגים בתחום כמו שאני אכן עושה (אגב בהמלצת חני ואני סופר מרוצה מהחוג והוא סופר מרוצה מהחוג ואפשר לומר שזה החוג היחיד שהוא לא סוג של ריפוי מוטורי (למרות שהוא תורם אבל לא נועד לזה במקור).
אני מאד מסכימה עם מה שאת אומרת לגבי בחירה בתיכון כי הילד מודע וכו'.ואני בטוחה שזה חלק ממה שעשה לי את הבום בלבד בבחינות הנוכחיות - ההרגשה שאני לא כמה במאה אחוז איתו כמו שכתבתי קודם.
אני דיברתי על שביעות רצון של הילדים בגיל שבו הם כבר יכולים לעמוד על דעתם כמו חטיבת ביניים ואמרתי שעובדה היא שרובם לפי הידוע לי אם לא כולם (כלומר נראה לי אחוז כמעט מלא) דבקים בבית הספר וזה כבר לא רק מה שהורים חושבים.
לגבי לימודים בבוקר - כמו שאמרתי בהינתן כיתות א ו- ב גילאי צעירים. אני לא רואה למה הם צריכים לשבת 4 שעות ללמוד לימודים של כתיבה וחשבון זה המון לילד צעיר כל כך הרבה שעות. בטח כתה א' ולכן אם יש עוד דברים כמו אומנות זה נראה לי דוקא טוב.
אני מסכימה שהשיטות הפתוחות צריכות להתאים לילד. אני מאד מאד בענין של לימודים ואני עצמי בעלת 2 תארים אחד מהם בהצטיינות דיקאן. אני מאד רוצה שהילד שלי יהיה למדן. אבל - אני הייתי חרשנית ולמדתי כמו שהמערכת צפתה ממני. אכן למדתי לקרוא ולסכם ולהבדיל עיקר מטפל וללמוד בע"פ ולהקיא בבחינות. לא זכור לי כמעט אף למידה בהנאה צרופה של סקרנות הכל למען ההצלחה במבחן . כך שלמשל זה משהוא שאני רוצה להצליח לתת לילד שלי בגילאים הנמוכים. דוקא משום שאני יודעת שיש לפניו עוד המון שנות לימוד וחלקן לימודים גבוהים הייתי רוצה לאפשר לו להנות מהשנים הצעירות בנושא הלימוד ואכן שאלת השאלות היא איפה. המצב שלי כל כך לא מגובש(לא נעים לומר אבל אולי מוטב לומר שכנראה יש סיבות רציניות להיקף ההתלבטויות) החל מעוד שנת גן וכלה בבית הספר הייחודי ובדרך מסגרות חלופיות.
תהיתי בהקשר אלייך מאחר ובכל זאת אני מבינה שאת לא שלמה לחלוטין עם בית הספר של הבת ומאחר ואני יודעת שאת גרה בקרבת מקום - האם שקלת את בית ספר קסם במעלה החמישה?
ולסיכום - מכל הדיון הזה אני מרגישה שההרגשה הלא נעימה שהיתה לי בהקשר ואחרי ותוך כדי הבחינה בדין יסודה בסופו של דבר לפחות עבורי ויש די פה שהבינו את מה שאני הרגשתי כולל את. אולי ההבדל בין שתינו כמו שאמרתי שאת נורא מגובשת ולא היית בכלל מתפשרת ואני התפשרתי והלכתי לעשות את זה אבל הרגשתי מה שהרגשתי. אני פחות מזדהה עם אלו שאומרות שזה לא נורא ושיהיו דברים יותר גרועים להתמודד איתם כמו חני ומאשה למרות שאני מאד מעריכה את שתיהן במיוחד את חני שאני מכירה יותר טוב. אני מניחה שזה הבדלי אופי בין האימהות והשקפת העולם השונה שלהן לגבי מה נכון לילד/לספק לילד/לחשוף ילד
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|