פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

13/1/2006 11:14 לבד מעכשיו מאת: תודה, דמעות ומעט מידע כותרת: נשים יקרות, תודה לכל מי שהושיטה יד לאנונימיות, שניסתה להרגיש את מי שלא ניתן לראות מאחורי המילים. אני קוראת ובוכה. אני צריכה הרבה כוח. רציתי לאמר לכולכן ולאביבה, שהציעה לי להילחם כמו נמרה על שלמות התא המשפחתי, אם הוא עדיין לא עזב את הבית פיזית, שהוא עזב לפני 10 ימים. ולהילחם כמו נמרה, שזה מה שאני עושה ועשיתי. מספר שעות לפני שעזב אפילו הצלחתי לשכנע אותו ולסכם בינינו שלא ייסע אליה בערב אלא שנשב ונדבר בינינו עליה ועל המצב. הייתי בעבודה, ובמהלך הזמן הזה הוא דיבר איתה בטלפון ושינה את דעתו. כשחזרתי הביתה הוא כבר לא היה. עזב עם תיק, ולא אמר לי. עברו מאז 10 ימים שחורים, בהם המשכתי לכתוב, לדבר, לבכות, לדבר. כלום לא עוזר. לדעתי, זה מוקדם מידי ביחסים ביניהם לקוות שהוא יזוז מעמדתו. הוא צעד קדימה לתוך הסבך עם עיניים עצומות. אמרתי לו שאם הוא ייסע הדברים רק יסתבכו יותר. הוא הסכים איתי, אבל כמו שאמרתי, כשחזרתי בערב הביתה - הוא לא היה. גיליתי באותו ערב, כמה חזק אפשר להיפגע. כמה עמוק כאב יכול לחדור. אין לי מילים. דמעות עדיין יש. לגבי הכינוי "הכלבה" - אין לי ספק שה-ו-א האחראי, והוא האשם, כמו שכתבתן, אבל תאמינו לי הכינוי הזה עדין מידי בשבילה. דיברתי איתה בטלפון, רציתי שתחוש את הצד השני. קפאתי מקור למשמע טון הדיבור שלה, למשמע מילותיה, לנוכח חוסר הרגישות שהפגינה. גם השיחה הזו נעשתה במסגרת " הלחימה". יום לפני שעזב, ה-ו-א הציע שאדבר איתה. לדבריו, הוא מעורב יותר מידי רגשית מכדי להיות מסוגל לעזוב אותה אפילו שהוא מבין באמת כמה הוא לא הוגן כלפיי וכמה קשה להתווכח עם הטיעון של הצורך ללכת לייעוץ (אמרתי לו אפילו: איך נגיד לילדים יום אחד שאפילו לא ניסינו את זה..), ועם הטיעון שעד לפני 2-3 חודשים הוא היה מאושר בבית (כולל דברים שכתב ואמר מעצמו, שאי אפשר להתווכי איתם). בקיצור, הוא אמר שהוא קשור מידי רגשית, והוא לא חזק מספיק כדי לעזוב אותה, אז אולי אם אני אדבר א-י-ת-ה והיא זו שתיזום פרידה ביניהם אז זה יהיה אפשרי. מה אתן אומרות? אפילו לנגב לו את הטוסיק אחרי מה שעשה הייתי מוכנה, אבל נתקלתי אצלה בקיר אטום כל כך, משובץ בדוקרנים ויורה אש, שרק על מנת לא לכאוב שוב אני לא רוצה לפרט כאן את הדברים שאמרה. אני חושבת שצדקה כל כך מי שאמרה שהוא ידע תמיד שתמיד יהיה לו לאן לחזור ושאני והבית תמיד יחכו לו. אני כבר לא בטוחה. הפעם זה שונה. כואב לי מעבר לאפשרות לתאר. אני צועקת מכאב. תוכן התגובה: תגובות נוספות 12/1/2006  23:59 בינתיים... (ל"ת) - תמר~ 13/1/2006  00:02 המשך. - תמר~ 13/1/2006  00:07 אין לי מילים מרב שכואב לי בלב. אנסה מחר. חיבוק. (ל"ת) - רונה 13/1/2006  00:54 ל-לבד מעכשיו יקרה כל כך! - ע.פ. 13/1/2006  01:20 הי לך (ארוך) - רינתני 13/1/2006  02:06 לכי ליעוץ משפטי מיד - ובלי שידע. - Um_Netah 13/1/2006  07:56 נשמע סיפור מהסרטים - אלה 13/1/2006  09:09 נשים שכואבות יותר מידי. - טלי תקומי 13/1/2006  09:44 אין מילים - אלה1 13/1/2006  09:59 דיעה שונה - אביבה 13/1/2006  10:04 לגבי הכעס - הלל 13/1/2006  10:33 קודם כל את ואתם - אורני 13/1/2006  10:59 אישה ואם יקרה - ST 13/1/2006  11:03 רק לגבי הכלבה - לטלי 13/1/2006  11:15 ללטלי. - טלי תקומי 13/1/2006  11:22 איזה תינוק!! - טלי תקומי 13/1/2006  11:26 עוד פרט קטן - לבד מעכשיו 13/1/2006  11:28 עוד דבר קטן לפני שאני עפה לקחת את הילדים. - טלי תקומי 13/1/2006  11:34 זה בדיוק מה שכתבתי - שוב לטלי 13/1/2006  11:36 שוב אני - אביבה 13/1/2006  11:54 ללטלי, שוב. - טלי תקומי 13/1/2006  11:59 ללבד- את לא לבד! חשבתי לעשות מעשה. - טלי תקומי 13/1/2006  12:10 לאביבה- זעקה לעזרה? - טלי תקומי 13/1/2006  13:57 היה לי אבא כזה.. - נועם 13/1/2006  16:02 ללבד היקרה/ - אחת עם אבא כזה 13/1/2006  16:13 רק רציתי להוסיף שלדעתי העסק שלך הוא בכלל לא איתה - אחת עם אבא כזה 13/1/2006  16:29 התחלתי לכתוב, אבל הבן שלי התעורר בדיוק. כל כך עצובה בשבילףך. אין לי מילים. תהיי חזקה. (ל"ת) - מאיה של אופק ומעוף 13/1/2006  16:36 אביבה אני די בשוק ממה שאת כותבת. - אורנית 13/1/2006  17:35 עוד מילים - לבד מעכשיו 13/1/2006  17:37 לטלי - לבד מעכשיו 13/1/2006  18:06 תגובות. - טלי תקומי 13/1/2006  18:15 ללבד מעכשיו. - טלי תקומי 13/1/2006  19:12 דעתי היא להרפות ממנו בשלב זה ... - אני 13/1/2006  20:27 אני יושבת וקוראת ולא יודעת. - רונה 13/1/2006  20:28 אני- את כל כך צודקת - אסנת גלבוע 13/1/2006  20:59 ללבד מעכשיו יקרה מאוד - אני שעצובה איתך 13/1/2006  22:53 אתן - לבד מעכשיו 13/1/2006  23:15 תשמעי, ככה לא. - ליאתיתי 13/1/2006  23:17 ועוד משהו עכשיו בקשר לשם שבחרת - רונה 13/1/2006  23:18 לטלי תקומי, אני נפעמת מהחדות ומהדיוק. - אלה1 14/1/2006  06:30 ללבד יקרה - תמרה 14/1/2006  09:28 גם לטלי גם לפותחת ולשאר... - עוד אחת עם אבא כזה(?) 14/1/2006  09:46 ללבד מעכשיו יקרה - א. 14/1/2006  10:05 ללבד מעכשיו יקרה - אה 14/1/2006  12:48 קשה מאד להגיב מרחוק על כל מה שעולה כאן ובלי להכיר את הנפשות הפועלות. אני לא אוסיף דבר בכל מה שקשור למערכת שביניכם- אבל אני רוצה להתייחס לדברים מנקודת המבט של הילדים - דרורית אמיתי-דרור 14/1/2006  15:03 דרורית, את נכס אמיתי. התשובה שלך כל כך נכונה, רגישה, מדוייקת. תודה שאת כאן. תודה. (ל"ת) - רונה 14/1/2006  15:26 לאלה1 לאחת עם אבא ולכל מי שכתבה לי-תודה! - טלי תקומי 14/1/2006  15:34 יקרה שלי, קראתי הכל ואני בהלם מכאן ועד טימבוקטו... - RR 14/1/2006  19:13 חשיבות הענין החוקי - ניל 14/1/2006  19:41 נראה לי שזה סתם סיפור שהמצאת... (ל"ת) - יעלי 14/1/2006  19:45 יעלי הנכבדה,גם אם את חושבת כך,למקרה שאת טועה ראוי שתתנצלי,ואם אינך טועה לא יזיק דיון כזה לכאלה שעוברות משברים מהסוג!!!! אז כך או כך,סיג לחכמה שתיקה... (ל"ת) - אחת עם אבא 14/1/2006  20:39 דרורית- את באמת מקסימה- אין מילים! (ל"ת) - רוית ב' 14/1/2006  21:14 קוראת ולא מאמינה - תיכף גם לבד 15/1/2006  01:43 רוצה לאמר - לבד מעכשיו 15/1/2006  02:31 לאישה השניה שעוברת את זה עם ילד אחד והריון - אני 15/1/2006  06:50 סיפור מהחיים, תחליטי מה רלבנטי מתוכו עבורך - ענבר 15/1/2006  13:19 ל-לבד מעכשיו ו-לרונה - שחף 15/1/2006  14:44 שחף תודה, נעמת לי. (ל"ת) - רונה 16/1/2006  01:12 לרונה - לבד מעכשיו 16/1/2006  18:19 לבד מעכשיו וגם האמא השנייה בהריון, מה איתכן ? אני חושבת עליכן המון. תכתבו מה קורה איתכן אם יש לכן כוח לעשות את זה (ל"ת) - היי 17/1/2006  00:09 מחשבות - לבד מעכשיו 17/1/2006  22:41 לבד יקרה - רונה 19/1/2006  23:21 רונה - לבד מעכשיו 25/1/2006  20:05 רונה - לבד מעכשיו 26/1/2006  09:49 לבד יקרה - רונה 26/1/2006  11:41 עוד דבר קטן וחשוב - רונה 26/1/2006  22:44 רונה - לגבי ההנחות - לבד

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש