פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

13/1/2006 23:15 ליאתיתי מאת: תשמעי, ככה לא. כותרת: שום דבר לא. אין לי מושג מאיפה להתחיל אפילו, אבל בואי נרד ישר לסוף: ***למה*** את חושבת שאת רוצה לחיות איתו??? תראי, אם זה היה סרט, הייתי סגורה על זה שקיים כאן גורם שלישי נוסף שיפתיע באיזשהו שלב. איזה כישוף או מימד אחר או לא יודעת מה אפשר להמציא בסרטי מדע בדיוני. אבל זה לא סרט, נכון? לכן אני מרשה לעצמי להגיד שלפי התיאור שלך את חיה עם אדם חולה נפש (ואין לי שום סמכות להגיד דבר כזה), או לפחות בעל פיגור עמוק מאוד וכפי הנראה מדי, בהתבגרות הנפשית שלא לדבר על הרוחנית שלו. מה זאת אומרת הוא לא יכול כי הם בשלב ההתחלתי הזה של מערכת היחסים שלהם??? אז מה הוא כן יכול בדיוק??? מה, אין לו שליטה על גופו, או שהיא הוציאה לו את הצ'יפ מהראש שאחראי על לאן נושאות אותו רגליו??? את יודעת, אם הסיפור הזה היה נטול ילדים (ועוד אחד בבטן!!!), הייתי אומרת, יללה חרייאת דפוק, שילך לחפש מי תנענע אותו, כי זה כנראה טבעו: עלה נידף ברוח, שאין לו שליטה על הכיוון, ושתמיד יחפש את חוסר המשקל שמרגישה ההסחפות הזו ברוח. אישית? - שלמי לי ולא אסכים לחיות ככה. למה מה קרה?! או במילים אחרות: למה מי מת ועשה אותו העפיפון ואותך האבן המקבעת? איזה תפקיד מסריח. אבן: לא יכולה לזוז, לא יכולה לראות, לא יכולה לנשום אפילו. וכ"כ כבד לה כל הזמן... אז אולי הייתי מדברת איתך על מה את רוצה מעצמך וממנו, על למה בחרת בו, ולמה את מסכימה לתפקיד המעפן הזה, ואולי היית מצליחה לשכנע אותי שככה טוב לך, ואולי הייתי מצליחה לשכנע אותך שיש עוד דרכים לחיות, ושאולי כדאי שתבחני אותך בעין פקוחה שלא מסונוורת ע"י מיליון פחדים (לגיטימי, טבעי, אנושי, אבל כ"כ מגביל!!!) ושריטות ילדות, ותראי מה את ב א מ ת רוצה לבחור עבורך, ואח"כ איך עושים את זה. אבל זה לא המקרה כאן. כי מדובר באב ל-3 ילדים + עובר. מדובר באיש שאמור להיות בעל, ואשתו עכשיו היא לא רק אשתו ואם ילדיו, אלא גם בהריון!!! מה זה? האם טיפה אחת של אחריות אין בו? זה פשוט לא נשמע לי כמו אדם מבוגר, ולא נשמע לי ראוי להקרא כזה, או לקבל יחס של כזה. יקירתי, אני לא יודעת מה היה ביניכם. יש הרבה מאוד מאוד מתחת לפני השטח אם ככה הדברים נראים. לא יודעת אם הם מתחת לפני השטח שלכם או רק שלו, ומה יש מתחת לשלך. בכל מקרה, אדם מבוגר שיכול להשלט בצורה כזו פסיכית ע"י אישה אחרת (ומצידי ע"י כל חייזר, כלבי ככל שיהיה) - אינו כשיר בעייני. בטח שלא כשיר להיות בעל. אני חושבת שאת צריכה לרוץ (ולא ללכת) ליעוץ משפטי ד ח ו ף, שיעביר את הכוח לידייך. אם היא בקטע של שטיפות מוח או אנא ערף, והוא בקטע של מוח שקופץ לשוטפים, לכי דבר ראשון הגני עליך, ועל זכויותייך. אני לא יודעת מה לייעץ לך בקשר להריון, כי זה הכי אישי בעולם. ואני גם לא יודעת לייעץ לך לגבי הילדים כי ללא ספק את זקוקה לגביהם להכוונה מקצועית מעולה, ולא שומדבר פחות מזה (דרורית!). אבל בקשר אליך - לכי לפתוח אותך, ויפה שעה אחת קודם. הגיוני שהתחלת הטיפול תהיה ההתמודדות עם הכעס, ההלם, העצבים והחרפון, וזה לכשעצמו מצויין. אבל אח"כ - את חייבת להבין מה בך מרשה לך להיות עם מישהו כזה, מה מקבע אותך בעמדה הנחותה של להיות היציבה עם מישהו כ"כ אבל כ"כ לא יציב, ולהתפשר על זה, ומה בך מאחל לך את הכאב שבחיים האלה. את חייבת את זה לעצמך, ולילדייך - אם כבר מדברים על מסרים שמועברים. אני מאחלת לך טוב יקירה, ממש. אבל לפני שתוכלי לחוות איזשהו משהו, את חייבת לעצור. לרדת מהסוס השועט קדימה בלי לראות לאן, להרגיש את הקרקע שאת עומדת עליה, להסתכל על הילדים שלך, להסתכל בראי, ולהבין שמה שלא יהיה בחייך - את בידיים שלך. ואת יכולה להתמודד עם זה. ואת עוד יותר תוכלי להתמודד עם זה כשתשחררי את האחיזה שלך, שכ"כ מפחדת לעזוב (וזה ממש לא בביקורת!! כ"כ מבינה..), מהחולצה שלו, ותחזירי את היד הזו אליך- לחבק אותך. ואת הילדים שלך. כי את צריכה עכשיו שתי ידיים, ואין לך אף אצבע לבזבז על מה שלא שלך ממילא. וזה הוא והחלטותיו. זה רק שלו. אפשר לתת עזרה רק למי שרוצה לקחת אותה!!! את יכולה לעמוד על הראש ולצרוח לו "בוא ואעזור לך" עד מחר. אם הוא עוד לא במקום של לקחת את ידך המושטת, זה לא ישנה כלום. שימי אותו בפינה, ואותך ואת ילדיך במרכז, וטפלי בכם. אח"כ כבר נחשוב. בהצלחה, ומאחלת לך שתגדלי מתוך זה אל האושר שאף פעם לא היה לך. ובגדול. אמן. ליאתיתי. תוכן התגובה: תגובות נוספות 12/1/2006  23:59 בינתיים... (ל"ת) - תמר~ 13/1/2006  00:02 המשך. - תמר~ 13/1/2006  00:07 אין לי מילים מרב שכואב לי בלב. אנסה מחר. חיבוק. (ל"ת) - רונה 13/1/2006  00:54 ל-לבד מעכשיו יקרה כל כך! - ע.פ. 13/1/2006  01:20 הי לך (ארוך) - רינתני 13/1/2006  02:06 לכי ליעוץ משפטי מיד - ובלי שידע. - Um_Netah 13/1/2006  07:56 נשמע סיפור מהסרטים - אלה 13/1/2006  09:09 נשים שכואבות יותר מידי. - טלי תקומי 13/1/2006  09:44 אין מילים - אלה1 13/1/2006  09:59 דיעה שונה - אביבה 13/1/2006  10:04 לגבי הכעס - הלל 13/1/2006  10:33 קודם כל את ואתם - אורני 13/1/2006  10:59 אישה ואם יקרה - ST 13/1/2006  11:03 רק לגבי הכלבה - לטלי 13/1/2006  11:14 תודה, דמעות ומעט מידע - לבד מעכשיו 13/1/2006  11:15 ללטלי. - טלי תקומי 13/1/2006  11:22 איזה תינוק!! - טלי תקומי 13/1/2006  11:26 עוד פרט קטן - לבד מעכשיו 13/1/2006  11:28 עוד דבר קטן לפני שאני עפה לקחת את הילדים. - טלי תקומי 13/1/2006  11:34 זה בדיוק מה שכתבתי - שוב לטלי 13/1/2006  11:36 שוב אני - אביבה 13/1/2006  11:54 ללטלי, שוב. - טלי תקומי 13/1/2006  11:59 ללבד- את לא לבד! חשבתי לעשות מעשה. - טלי תקומי 13/1/2006  12:10 לאביבה- זעקה לעזרה? - טלי תקומי 13/1/2006  13:57 היה לי אבא כזה.. - נועם 13/1/2006  16:02 ללבד היקרה/ - אחת עם אבא כזה 13/1/2006  16:13 רק רציתי להוסיף שלדעתי העסק שלך הוא בכלל לא איתה - אחת עם אבא כזה 13/1/2006  16:29 התחלתי לכתוב, אבל הבן שלי התעורר בדיוק. כל כך עצובה בשבילףך. אין לי מילים. תהיי חזקה. (ל"ת) - מאיה של אופק ומעוף 13/1/2006  16:36 אביבה אני די בשוק ממה שאת כותבת. - אורנית 13/1/2006  17:35 עוד מילים - לבד מעכשיו 13/1/2006  17:37 לטלי - לבד מעכשיו 13/1/2006  18:06 תגובות. - טלי תקומי 13/1/2006  18:15 ללבד מעכשיו. - טלי תקומי 13/1/2006  19:12 דעתי היא להרפות ממנו בשלב זה ... - אני 13/1/2006  20:27 אני יושבת וקוראת ולא יודעת. - רונה 13/1/2006  20:28 אני- את כל כך צודקת - אסנת גלבוע 13/1/2006  20:59 ללבד מעכשיו יקרה מאוד - אני שעצובה איתך 13/1/2006  22:53 אתן - לבד מעכשיו 13/1/2006  23:17 ועוד משהו עכשיו בקשר לשם שבחרת - רונה 13/1/2006  23:18 לטלי תקומי, אני נפעמת מהחדות ומהדיוק. - אלה1 14/1/2006  06:30 ללבד יקרה - תמרה 14/1/2006  09:28 גם לטלי גם לפותחת ולשאר... - עוד אחת עם אבא כזה(?) 14/1/2006  09:46 ללבד מעכשיו יקרה - א. 14/1/2006  10:05 ללבד מעכשיו יקרה - אה 14/1/2006  12:48 קשה מאד להגיב מרחוק על כל מה שעולה כאן ובלי להכיר את הנפשות הפועלות. אני לא אוסיף דבר בכל מה שקשור למערכת שביניכם- אבל אני רוצה להתייחס לדברים מנקודת המבט של הילדים - דרורית אמיתי-דרור 14/1/2006  15:03 דרורית, את נכס אמיתי. התשובה שלך כל כך נכונה, רגישה, מדוייקת. תודה שאת כאן. תודה. (ל"ת) - רונה 14/1/2006  15:26 לאלה1 לאחת עם אבא ולכל מי שכתבה לי-תודה! - טלי תקומי 14/1/2006  15:34 יקרה שלי, קראתי הכל ואני בהלם מכאן ועד טימבוקטו... - RR 14/1/2006  19:13 חשיבות הענין החוקי - ניל 14/1/2006  19:41 נראה לי שזה סתם סיפור שהמצאת... (ל"ת) - יעלי 14/1/2006  19:45 יעלי הנכבדה,גם אם את חושבת כך,למקרה שאת טועה ראוי שתתנצלי,ואם אינך טועה לא יזיק דיון כזה לכאלה שעוברות משברים מהסוג!!!! אז כך או כך,סיג לחכמה שתיקה... (ל"ת) - אחת עם אבא 14/1/2006  20:39 דרורית- את באמת מקסימה- אין מילים! (ל"ת) - רוית ב' 14/1/2006  21:14 קוראת ולא מאמינה - תיכף גם לבד 15/1/2006  01:43 רוצה לאמר - לבד מעכשיו 15/1/2006  02:31 לאישה השניה שעוברת את זה עם ילד אחד והריון - אני 15/1/2006  06:50 סיפור מהחיים, תחליטי מה רלבנטי מתוכו עבורך - ענבר 15/1/2006  13:19 ל-לבד מעכשיו ו-לרונה - שחף 15/1/2006  14:44 שחף תודה, נעמת לי. (ל"ת) - רונה 16/1/2006  01:12 לרונה - לבד מעכשיו 16/1/2006  18:19 לבד מעכשיו וגם האמא השנייה בהריון, מה איתכן ? אני חושבת עליכן המון. תכתבו מה קורה איתכן אם יש לכן כוח לעשות את זה (ל"ת) - היי 17/1/2006  00:09 מחשבות - לבד מעכשיו 17/1/2006  22:41 לבד יקרה - רונה 19/1/2006  23:21 רונה - לבד מעכשיו 25/1/2006  20:05 רונה - לבד מעכשיו 26/1/2006  09:49 לבד יקרה - רונה 26/1/2006  11:41 עוד דבר קטן וחשוב - רונה 26/1/2006  22:44 רונה - לגבי ההנחות - לבד

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש