פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

13/1/2006 17:35 לבד מעכשיו מאת: עוד מילים כותרת: אני חושבת על כל מה שאתן כותבות. הכל קיים בי מקודם, נזרק ומוטח בי מצד לצד. כל פעם צד אחד מושפע יותר מהאחר. העניין הזה של ה"זעקה לעזרה" המפורסמת -זו אכן נקודה בעייתית. אם אני בטוחה במשהו, זה בזה שהוא זקוק לעזרה. היינו במשבר גדול לפני כשנתיים. הייתי חזקה כמו שלא ידעתי שאפשר. חיכיתי וחשבתי. יום אחד הוא התעורר, לבד, פשוט כך. ההתפכחות המדהימה שלו, החרטה שהביע, הכבוד וההערכה שחש כלפיי וכלפי עמידתי האיתנה, המכתב המפורסם שכתב לי שאמר הכל, עשו את הבלתי ייאמן - וקיבלתי בלב שלם אותו חזרה. אפילו האמנתי בו כמו שלא האמנתי בו ובנו אפילו לפני. עברנו תקופה נהדרת ביחד. ועכשיו - זה. אני יודעת שהוא טועה. הספק הזה - שלא אעשה מספיק, שלא אחכה מספיק, שלא דרשתי ייעוץ גם שהכל כבר הסתדר כדי לוודא שזה לא יקרה שוב, הספק הזה - מאד מקשה. אולי כשיתפכח בפעם הבאה (אם בכלל...), נקבל הזדמנות נוספת, אחרונה, ונוכל להיות חכמים יותר ויחד בייעוץ זוגי נבנה מציאות נכונה יותר? לא שווה להתאמץ עבור האוצרות שיש לנו בבית? זו ההזדמנות שביקשתי ממנו, זה המאמץ - אבל, הוא פשוט לא מסוגל לוותר עליה כעת. הם בשלב מוקדם מידי ביחסיהם בשביל זה... ואני - כבר לא בטוחה אם זה בכלל אפשרי. אני חושבת שפן אחד של המירמור שאני מרגישה תואר היטב ע"י אחת מכן (סליחה, לא זוכרת כרגע מי, כולכן נפלאות בעיניי). היא כתבה - הוא חותך כמו שעושים עם איזו חברה בתיכון... זה ממש כך. עד איפה החוצפה מגיעה? עד איפה חוסר רגש המחוייבות? עד איפה חוסר האחריות כלפיי וכלפי הילדים? הייתי תמיד חברה טובה בשבילו, הוא אומר זאת גם היום. כך מתנהגים לחבר?! כך מתנהגים לאשה ואם ילדיך, אחרי 15 שנה? לאן הגענו? האם הכל מותר? אין מילים לתאר. תחושה נוראית של חוסר אונים וחוסר צדק. רוצה להתעורר מהסיוט הזה, הוא כל כך נראה לא אמיתי. הוא בא אחרי העבודה פעמיים בשבוע לראות את הילדים, שעה- שעה וחצי, ונוסע ל"ביתו" החדש. הם לא יודעים עדיין כלום. יש לנו איזה שהוא תרוץ שהסתדר עכשיו שמספק אותם. ביקשתי שיבוא לסוף השבוע - הוא לא מוכן לישון כאן ורוצה לבוא רק מחר - גם זה, רק בגלל שאני עמדתי על כך. הוא מנחם את עצמו בנושא הילדים, ש"יהיה בסדר" בהמשך. הוא אף פעם לא דיבר כך, זו אף פעם לא היתה דעתו בנושא הזה כשדנו בזה לגבי אנשים אחרים. אני יודעת שהוא שומע את זה ממנה. היא מבטיחה לו שהילדים יהיו בסדר, והוא רוקד במחול הנחשים הזה. הסיבה שהוא לא רוצה להיות כאן יותר מידי, היא שהוא לא מסוגל להסתכל לי בעיניים. לא מסוגל לשמוע מה שיש לי להגיד. בימים הראשונים אחרי שעזב, סגר את הטלפון והתנהג כאילו א-נ-י עשיתי לו משהו. כשדיברנו ושאלתי אותו למה הוא מתחמק מלדבר איתי, האם זה בגלל שהוא מפחד לשמוע את האמת? הוא אמר: כן, יכול להיות. (חלש - כבר אמרנו?). יש בי רגש מאד בסיסי וטבעי של רצון לעזור, לכל אחד, ולו - במיוחד, כי אני מכירה אותו טוב מכולם, אולי אף מעצמו, ויודעת מאיפה חלק מהדברים באים. קשה לי עם זה מאד - כי אני זועמת, רותחת מכעס. הוא פגע בי הפעם יותר מאי פעם. אני בזה לו. תוכן התגובה: תגובות נוספות 12/1/2006  23:59 בינתיים... (ל"ת) - תמר~ 13/1/2006  00:02 המשך. - תמר~ 13/1/2006  00:07 אין לי מילים מרב שכואב לי בלב. אנסה מחר. חיבוק. (ל"ת) - רונה 13/1/2006  00:54 ל-לבד מעכשיו יקרה כל כך! - ע.פ. 13/1/2006  01:20 הי לך (ארוך) - רינתני 13/1/2006  02:06 לכי ליעוץ משפטי מיד - ובלי שידע. - Um_Netah 13/1/2006  07:56 נשמע סיפור מהסרטים - אלה 13/1/2006  09:09 נשים שכואבות יותר מידי. - טלי תקומי 13/1/2006  09:44 אין מילים - אלה1 13/1/2006  09:59 דיעה שונה - אביבה 13/1/2006  10:04 לגבי הכעס - הלל 13/1/2006  10:33 קודם כל את ואתם - אורני 13/1/2006  10:59 אישה ואם יקרה - ST 13/1/2006  11:03 רק לגבי הכלבה - לטלי 13/1/2006  11:14 תודה, דמעות ומעט מידע - לבד מעכשיו 13/1/2006  11:15 ללטלי. - טלי תקומי 13/1/2006  11:22 איזה תינוק!! - טלי תקומי 13/1/2006  11:26 עוד פרט קטן - לבד מעכשיו 13/1/2006  11:28 עוד דבר קטן לפני שאני עפה לקחת את הילדים. - טלי תקומי 13/1/2006  11:34 זה בדיוק מה שכתבתי - שוב לטלי 13/1/2006  11:36 שוב אני - אביבה 13/1/2006  11:54 ללטלי, שוב. - טלי תקומי 13/1/2006  11:59 ללבד- את לא לבד! חשבתי לעשות מעשה. - טלי תקומי 13/1/2006  12:10 לאביבה- זעקה לעזרה? - טלי תקומי 13/1/2006  13:57 היה לי אבא כזה.. - נועם 13/1/2006  16:02 ללבד היקרה/ - אחת עם אבא כזה 13/1/2006  16:13 רק רציתי להוסיף שלדעתי העסק שלך הוא בכלל לא איתה - אחת עם אבא כזה 13/1/2006  16:29 התחלתי לכתוב, אבל הבן שלי התעורר בדיוק. כל כך עצובה בשבילףך. אין לי מילים. תהיי חזקה. (ל"ת) - מאיה של אופק ומעוף 13/1/2006  16:36 אביבה אני די בשוק ממה שאת כותבת. - אורנית 13/1/2006  17:37 לטלי - לבד מעכשיו 13/1/2006  18:06 תגובות. - טלי תקומי 13/1/2006  18:15 ללבד מעכשיו. - טלי תקומי 13/1/2006  19:12 דעתי היא להרפות ממנו בשלב זה ... - אני 13/1/2006  20:27 אני יושבת וקוראת ולא יודעת. - רונה 13/1/2006  20:28 אני- את כל כך צודקת - אסנת גלבוע 13/1/2006  20:59 ללבד מעכשיו יקרה מאוד - אני שעצובה איתך 13/1/2006  22:53 אתן - לבד מעכשיו 13/1/2006  23:15 תשמעי, ככה לא. - ליאתיתי 13/1/2006  23:17 ועוד משהו עכשיו בקשר לשם שבחרת - רונה 13/1/2006  23:18 לטלי תקומי, אני נפעמת מהחדות ומהדיוק. - אלה1 14/1/2006  06:30 ללבד יקרה - תמרה 14/1/2006  09:28 גם לטלי גם לפותחת ולשאר... - עוד אחת עם אבא כזה(?) 14/1/2006  09:46 ללבד מעכשיו יקרה - א. 14/1/2006  10:05 ללבד מעכשיו יקרה - אה 14/1/2006  12:48 קשה מאד להגיב מרחוק על כל מה שעולה כאן ובלי להכיר את הנפשות הפועלות. אני לא אוסיף דבר בכל מה שקשור למערכת שביניכם- אבל אני רוצה להתייחס לדברים מנקודת המבט של הילדים - דרורית אמיתי-דרור 14/1/2006  15:03 דרורית, את נכס אמיתי. התשובה שלך כל כך נכונה, רגישה, מדוייקת. תודה שאת כאן. תודה. (ל"ת) - רונה 14/1/2006  15:26 לאלה1 לאחת עם אבא ולכל מי שכתבה לי-תודה! - טלי תקומי 14/1/2006  15:34 יקרה שלי, קראתי הכל ואני בהלם מכאן ועד טימבוקטו... - RR 14/1/2006  19:13 חשיבות הענין החוקי - ניל 14/1/2006  19:41 נראה לי שזה סתם סיפור שהמצאת... (ל"ת) - יעלי 14/1/2006  19:45 יעלי הנכבדה,גם אם את חושבת כך,למקרה שאת טועה ראוי שתתנצלי,ואם אינך טועה לא יזיק דיון כזה לכאלה שעוברות משברים מהסוג!!!! אז כך או כך,סיג לחכמה שתיקה... (ל"ת) - אחת עם אבא 14/1/2006  20:39 דרורית- את באמת מקסימה- אין מילים! (ל"ת) - רוית ב' 14/1/2006  21:14 קוראת ולא מאמינה - תיכף גם לבד 15/1/2006  01:43 רוצה לאמר - לבד מעכשיו 15/1/2006  02:31 לאישה השניה שעוברת את זה עם ילד אחד והריון - אני 15/1/2006  06:50 סיפור מהחיים, תחליטי מה רלבנטי מתוכו עבורך - ענבר 15/1/2006  13:19 ל-לבד מעכשיו ו-לרונה - שחף 15/1/2006  14:44 שחף תודה, נעמת לי. (ל"ת) - רונה 16/1/2006  01:12 לרונה - לבד מעכשיו 16/1/2006  18:19 לבד מעכשיו וגם האמא השנייה בהריון, מה איתכן ? אני חושבת עליכן המון. תכתבו מה קורה איתכן אם יש לכן כוח לעשות את זה (ל"ת) - היי 17/1/2006  00:09 מחשבות - לבד מעכשיו 17/1/2006  22:41 לבד יקרה - רונה 19/1/2006  23:21 רונה - לבד מעכשיו 25/1/2006  20:05 רונה - לבד מעכשיו 26/1/2006  09:49 לבד יקרה - רונה 26/1/2006  11:41 עוד דבר קטן וחשוב - רונה 26/1/2006  22:44 רונה - לגבי ההנחות - לבד

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש