פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
15/1/2006 06:50 ענבר מאת:
סיפור מהחיים, תחליטי מה רלבנטי מתוכו עבורך כותרת:
הכרתי משפחה שכלפי חוץ (אני לא יודעת מה היה "באמת" בפנים) הכל נראה בסדר גמור. אמא, אבא ושני ילדים ( בני 10 ו-16 אם אני לא טועה), כולם אוהבים, מבלים יחד, צוחקים ועליזים.
ואז יום אחד האבא מודיע לאמא שיש לו חברה והוא רוצה לעזוב את הבית. האמא בשוק, פגועה, כועסת, ובכל זאת מבקשת שיישאר, והוא מסרב.
כמה זמן לאחר מכן, בעידוד הילדים, היא מתקשרת אליו ומנסה לשכנע אותו לחזור. "נשכח ונסלח ונפתח דף חדש. גם הילדים נורא מתגעגעים." ומה הוא ענה לה? "היית מתה!".
מאוחר יותר כשבא באופן מתוכנן לקחת עוד כמה דברים מהבית, שאל אותו אחד הילדים: "אבא, למה אתה עוזב?" ומה הוא ענה לו (בחיי!): "כי נמאס לי לגדל אותכם" וצחק.
הוא עבר לגור לבד. הוא והחברה נפרדו לא הרבה אחר-כך. מתישהו הוא פגש מישהי אחרת. הם התחתנו. נולדו להם 2 ילדים. מהתחלה הוא לא ממש ניסה לשמור על קשר. הוא לא התקשר גם בימי הולדת. סבא וסבתא ניסו להכריח את הילדים לשמור על קשר בסגנונם הפולני (אתם נורא לא בסדר, למה אתם לא מתקשרים אליו?).
כל אחד מהילדים הגיב אחרת. הקטן התנהג כמו אישה מוכה. היה הולך אליו לבית החדש. מנסה בכל הכוח לשמור על קשר. עושה לו מארבים. דופק בדלת דקות ארוכות עד שהיה פותח לו. וחוזר הביתה ומוציא את העצבים על אמא ועל הכלב.
הגדול כאילו היה חזק. לא רוצה קשר - לא צריך. אחרי שנה הוא ניסה להתאבד. היצילו אותו בזמן. לא סיפרו לאבא. לא מגיע לו לדעת.

בסופו של דבר, אחרי כמה שנים, העניינים הסתדרו. הילדים כבר גדולים ולמדו להסתדר בלי האבא. ולאמא יש שני בנים שמעריכים אותה עוד יותר. אה, היא גם פגשה מישהו אחר, והם התחתנו וחיים באושר.

חזקי ואמצי.

תוכן התגובה:


תגובות נוספות
12/1/2006  23:59 בינתיים... (ל"ת) - תמר~
13/1/2006  00:02 המשך. - תמר~
13/1/2006  00:07 אין לי מילים מרב שכואב לי בלב. אנסה מחר. חיבוק. (ל"ת) - רונה
13/1/2006  00:54 ל-לבד מעכשיו יקרה כל כך! - ע.פ.
13/1/2006  01:20 הי לך (ארוך) - רינתני
13/1/2006  02:06 לכי ליעוץ משפטי מיד - ובלי שידע. - Um_Netah
13/1/2006  07:56 נשמע סיפור מהסרטים - אלה
13/1/2006  09:09 נשים שכואבות יותר מידי. - טלי תקומי
13/1/2006  09:44 אין מילים - אלה1
13/1/2006  09:59 דיעה שונה - אביבה
13/1/2006  10:04 לגבי הכעס - הלל
13/1/2006  10:33 קודם כל את ואתם - אורני
13/1/2006  10:59 אישה ואם יקרה - ST
13/1/2006  11:03 רק לגבי הכלבה - לטלי
13/1/2006  11:14 תודה, דמעות ומעט מידע - לבד מעכשיו
13/1/2006  11:15 ללטלי. - טלי תקומי
13/1/2006  11:22 איזה תינוק!! - טלי תקומי
13/1/2006  11:26 עוד פרט קטן - לבד מעכשיו
13/1/2006  11:28 עוד דבר קטן לפני שאני עפה לקחת את הילדים. - טלי תקומי
13/1/2006  11:34 זה בדיוק מה שכתבתי - שוב לטלי
13/1/2006  11:36 שוב אני - אביבה
13/1/2006  11:54 ללטלי, שוב. - טלי תקומי
13/1/2006  11:59 ללבד- את לא לבד! חשבתי לעשות מעשה. - טלי תקומי
13/1/2006  12:10 לאביבה- זעקה לעזרה? - טלי תקומי
13/1/2006  13:57 היה לי אבא כזה.. - נועם
13/1/2006  16:02 ללבד היקרה/ - אחת עם אבא כזה
13/1/2006  16:13 רק רציתי להוסיף שלדעתי העסק שלך הוא בכלל לא איתה - אחת עם אבא כזה
13/1/2006  16:29 התחלתי לכתוב, אבל הבן שלי התעורר בדיוק. כל כך עצובה בשבילףך. אין לי מילים. תהיי חזקה. (ל"ת) - מאיה של אופק ומעוף
13/1/2006  16:36 אביבה אני די בשוק ממה שאת כותבת. - אורנית
13/1/2006  17:35 עוד מילים - לבד מעכשיו
13/1/2006  17:37 לטלי - לבד מעכשיו
13/1/2006  18:06 תגובות. - טלי תקומי
13/1/2006  18:15 ללבד מעכשיו. - טלי תקומי
13/1/2006  19:12 דעתי היא להרפות ממנו בשלב זה ... - אני
13/1/2006  20:27 אני יושבת וקוראת ולא יודעת. - רונה
13/1/2006  20:28 אני- את כל כך צודקת - אסנת גלבוע
13/1/2006  20:59 ללבד מעכשיו יקרה מאוד - אני שעצובה איתך
13/1/2006  22:53 אתן - לבד מעכשיו
13/1/2006  23:15 תשמעי, ככה לא. - ליאתיתי
13/1/2006  23:17 ועוד משהו עכשיו בקשר לשם שבחרת - רונה
13/1/2006  23:18 לטלי תקומי, אני נפעמת מהחדות ומהדיוק. - אלה1
14/1/2006  06:30 ללבד יקרה - תמרה
14/1/2006  09:28 גם לטלי גם לפותחת ולשאר... - עוד אחת עם אבא כזה(?)
14/1/2006  09:46 ללבד מעכשיו יקרה - א.
14/1/2006  10:05 ללבד מעכשיו יקרה - אה
14/1/2006  12:48 קשה מאד להגיב מרחוק על כל מה שעולה כאן ובלי להכיר את הנפשות הפועלות. אני לא אוסיף דבר בכל מה שקשור למערכת שביניכם- אבל אני רוצה להתייחס לדברים מנקודת המבט של הילדים - דרורית אמיתי-דרור
14/1/2006  15:03 דרורית, את נכס אמיתי. התשובה שלך כל כך נכונה, רגישה, מדוייקת. תודה שאת כאן. תודה. (ל"ת) - רונה
14/1/2006  15:26 לאלה1 לאחת עם אבא ולכל מי שכתבה לי-תודה! - טלי תקומי
14/1/2006  15:34 יקרה שלי, קראתי הכל ואני בהלם מכאן ועד טימבוקטו... - RR
14/1/2006  19:13 חשיבות הענין החוקי - ניל
14/1/2006  19:41 נראה לי שזה סתם סיפור שהמצאת... (ל"ת) - יעלי
14/1/2006  19:45 יעלי הנכבדה,גם אם את חושבת כך,למקרה שאת טועה ראוי שתתנצלי,ואם אינך טועה לא יזיק דיון כזה לכאלה שעוברות משברים מהסוג!!!! אז כך או כך,סיג לחכמה שתיקה... (ל"ת) - אחת עם אבא
14/1/2006  20:39 דרורית- את באמת מקסימה- אין מילים! (ל"ת) - רוית ב'
14/1/2006  21:14 קוראת ולא מאמינה - תיכף גם לבד
15/1/2006  01:43 רוצה לאמר - לבד מעכשיו
15/1/2006  02:31 לאישה השניה שעוברת את זה עם ילד אחד והריון - אני
15/1/2006  13:19 ל-לבד מעכשיו ו-לרונה - שחף
15/1/2006  14:44 שחף תודה, נעמת לי. (ל"ת) - רונה
16/1/2006  01:12 לרונה - לבד מעכשיו
16/1/2006  18:19 לבד מעכשיו וגם האמא השנייה בהריון, מה איתכן ? אני חושבת עליכן המון. תכתבו מה קורה איתכן אם יש לכן כוח לעשות את זה (ל"ת) - היי
17/1/2006  00:09 מחשבות - לבד מעכשיו
17/1/2006  22:41 לבד יקרה - רונה
19/1/2006  23:21 רונה - לבד מעכשיו
25/1/2006  20:05 רונה - לבד מעכשיו
26/1/2006  09:49 לבד יקרה - רונה
26/1/2006  11:41 עוד דבר קטן וחשוב - רונה
26/1/2006  22:44 רונה - לגבי ההנחות - לבד


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש