|
13/1/2006 20:28
|
אסנת גלבוע
|
מאת:
|
|
אני- את כל כך צודקת
|
כותרת:
|
כשמישהו עושה את עצמו לכך כך זמין- הוא מאבד את כח המשיכה שלו. בן זוג חייב תמיד להעריך את מי שלצידו, אבל כשהוא יודע שהיא תמיד תהיה שם בשבילו לאסוף את השברים ולהגן "כמו לביאה" על המשפחה, זה רק הופך אותה לברורה מאליו ולפחות מושכת. אני הייתי (עם כל הקושי ואני כותבת את זה עם דמעות בעיניים מרוב הזדהות עם הכאב) מרפה ממנו. קודם כל מודיעה לו חגיגית שאם הוא רוצה לראות את הילדים הוא חייב לתאם מראש (שלא יהיו לו זמינים כל כך) כי את מעסיקה אותם (ויש לך חיים בלעדיו). דבר שני הייתי מידעת אותו שאני הולכת לרבנות (כדי שיקבל פטיש לראש של הלם וסופיות) ושכבר קיבלתי יעוץ משפטי (לשלם מזונות לשלושה ילדים זה בטוח עול כלכלי בכל קנה מידה של משכורת). ואם אני כבר מדברת בלשון כל כך אישית- הייתי מוותרת על ההריון הרביעי. לא חושבת שהייתי יכולה להתמודד עם זה במצב הזה. לא משנה מה תחליטי לעשות- תהיי חזקה וכמו שכתבו פה לפני- תראי לילדים שלך ממה אמא שלהם עשויה!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|