|
13/1/2006 23:18
|
אלה1
|
מאת:
|
|
לטלי תקומי, אני נפעמת מהחדות ומהדיוק.
|
כותרת:
|
את פשוט קולעת בול. ואני לגמרי מסכימה עם כל מלה ומלה שלך!
ל"לבד", עכשיו שקראתי עוד סיפורים שלך- אני מזהה ממש את "סנדרום האשה המוכה" והגבר המכה שבכל פעם מחדש חוזר בו ומתנצל, ומתחנף ומתחנן שתסלחי לו ומספר לך שהיה אדיוט ואיך לא ידע להעריך אותך וכו' וכו' וכו'. אז אולי לא מוכה פיסית אבל נפשית מוכה במלוא מובן המלה! אני חושבת שאת צריכה לפנות לייעוץ דווקא ממרכז סיוע לנשים מוכות. להבין את ההתנהגות שלך שמאפשרת לתופעה הזאת להתרחש בחייך. כי הוא לדעתי חלאה אמיתית, ומקווה מאד שיצא מחייך ולא יחזור לשם לעולם. אבל את! את בעצמך! אם לא תשני את השקפת העולם שלך, אם לא תשני את דפוסי החשיבה וההתנהגות שלך... תכירי גבר אחר שיתנהג אלייך באותה צורה והסיפור יחזור על עצמו. הטיפול הרגשי חייב להיות מעבר לתומך ומעודד- גם כזה שילמד אותך דרך אחרת. ככה אני רואה את הדברים, ותדעי לך שאני חושבת עלייך ועל הסיפור שלך כל היום. וכמו שנכתב כבר: 15 שנים היית (איתו) לבד. דווקא מעכשיו את לא לבד יותר! תחזיקי מעמד אלה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|