|
23/7/2008 18:24
|
רונה
|
מאת:
|
|
אז מתי זה נגמר?
|
כותרת:
|
שין אני כבר הפסקתי לחשוב שכשיהיה יותר כסף יהי יותר קל... זה לא עובד ככה בחיים כנראה. השכר כל הזמן עולה וכך גם ההוצאות. גם אנחנו חשבנו על לעבור רחוק אבל המציאות חזקה מאיתנו אנחנו אנשי היי טק ולא נמצא פרנסה בכל מקום . הדור הזה של נו דפלול פעם כתבה הוא הדור הראשון של אמהות שעובדות ומנהלות קריירה ובית וילדים... אני בטוחה שלהורינו היה יותר קל. החלוקה הברורה בין גבר לאישה הקירבה להורים בדרך כלל... נראה אחר. ואני יש לי עיניים גדול. אני רוצה לטרוף את החיים והרצון הזה דוחף ודוחק ומסתיר לי את עצמי. רוצה לתת לילדים שלי את הכל את כולי את ליבי את נשמתי ומרגישה שלפעמיםן כל שנותר זה פירורים. וכן חסר לי משהו לנפש בגלל זה כל ספר שאני רוקאת אני נוצרת ומודה כי זה הכי רחוק שאני מגיעה . ספר במיטה. רקוראת על אנשים שנוסעים שחווים שמנסים שמכירים אנשים חדשים ומרגישה שאני בתוך מירוץ שלא מאפשר לי לעצור ולהנות מהעכשיו. והכל בסדר. העיקר שכולם בריאים נכון? גם את זה לומדים ממש להעריך עם הגיל. לא חסר לנו כלום חוץ מקצת זמן לעצמנו.לנפשנו.לנשמה. לפעמים אניח עוצרת לשניה ומרגישה שאני חלולה שהריצה הזו שאני רצה פוערת בי חור כל כך גדול שאני הופעת לחלולה עוד יותר. רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|