חשבתי על מה שכתבת, כמסמך מרתק שמתעד את רוח התקופה שבה אנחנו חיים. דווקא בגלל שאת אשה מוצלחת ומצליחה, תחושת הפספוס מועצמת.
נשארתי עם המשפט הקשה על ההרגשה של להיות חלולה, ללכת לעצמך לאיבוד, וחשבתי שאולי כדאי לך לעשות מדיטציה. יכול להיות שזה קצת שטחי, אבל נדמה לי שבתוך המרוץ של משימות בלתי מסתיימות, תוכלי למצוא משהו מעצמך דווקא מהכוון של לפנות הכל הצידה ולהיות עם מה שיש, עם מה שאין, ושמתוך ההיות הזה תמצאי (מחדש או שלא) חלק מעצמך שכרגע אין לו סיכוי להתבטא.
מחשבה...
|
תוכן התגובה:
|