|
13/1/2006 13:57
|
נועם
|
מאת:
|
|
היה לי אבא כזה..
|
כותרת:
|
לבד יקרה, אני רק יכולה לנסות לתאר לי מה את חווה- גיהנום של תחושות.. אבל, רציתי לתת נקודה נוספת למחשבה: גם אם העניינים יחזרו בסופו של דבר למסלולם- וזאת לא ניתן לצפות מראש וגם אם תפרדו- חשוב מאוד לדעתי שילדייך ידעו שאמא זה לא סמרטוט ריצפה וזאת לטובת מערכות היחסים שלהם בעתיד- גם ככה לא עושים- או קיי, אבל גם- אמא לא מוכנה שידרכו עליה ולחייך ולהגיד- טוב בסדר, נעביר.. אמא שלי היתה כזו- אצלה זה בכלל הגיע לתסביך- שהיא לא מספיק טובה בשבילו- אז טוב שיש חברות.. אבל אני מקווה שאת מעריכה את עצמך קצת יותר ממנה. מקווה שתמצאי יועץ טוב אני חושבת עלייך כל הזמן מאתמול עם נאחס גדול על הלב ומקווה שתהיי חזקה מאוד בשבילך ובשביל הילדים- ובמובן מסויים גם בשבילו- כי הבחור כך נראה סובל מגב חלש.. מקווה שהועלתי במשהוא שבת שלום נועם
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|