16/6/2011 08:23
|
מבואסת ומתלבטת
|
מאת:
|
תראו, כתבתן מקסים-
|
כותרת:
|
סאלי - קראתי את הכתבה המעניינת שהפנית אליה, טלי - אהבתי את השימוש בסימולציה לחיים - אך ברכות. ואני באמת, אבל באמת לא אוהבת להנחית עונש רק כי אני המבוגרת ואני יכולה להעניש אותה. אבל אני גם מרגישה במבוי סתום. אני חוששת שאצא לא מספיק מחנכת, לא מספיק ברורה ולא מספיק מרתיעה - ללא העונש, וכן - עונש בהחלט בא להרתיע. אני מאמינה גדולה בתקשורת, בטח ובטח עם ילדיי - אבל אני גם מאמינה שאחטא לחומרת המעשה אם התגובה לא תהייה מידתית. ושיחה - חמורה ככל שתהייה - לא מידתית בעיני. בכל מקרה התפתח כאן דיון חשוב לי באופן אישי ובכלל - אני מאמינה. וסאלי - עוד מילה. לפעמים מעשה - הוא נטו המעשה עצמו, ללא ההשלכות שאנחנו - כמבוגרים -משליכים עליו. נדמה לי שאנחנו כאמהות מודעות, לומדות, חקרניות - נותנות עומק גם במקומות שטוחים של ילדינו. כלומר - אולי לפעמים המעשה הוא רק מעשה - ולא דרך לתקשורת?! ואם כך- על מעשה פסול צריך להיענש? ממשיכה לחשוב, תודה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|