21/6/2011 14:39
|
myalinea
|
מאת:
|
סאלי
|
כותרת:
|
אני מרגישה שלא הבנת אותי. לרגע לא התיימרתי להגיד שהדרך שלי טובה או שלך לא. למה אני כן סמכות!?!?? אני שאלתי שאלה (ולא קבלתי תשובה) למה את חושבת שילד אינו מסוגל להירדם בכוחות עצמו, או אינו צריך. ואת אומרת שזו דרך, כי גם אצלך לא צורחים או פוחדים או חולמים חלומות רעים. אז למה בעצם??? לגבי כעס בעונשים ובכלל - לא הובנתי כראוי. זה לא שאני לא כועסת, אני כן, אבל לכעס פנים רבות. ואני חושבת שכעס הוא רגש ליגיטימי ומותר לנו לכעוס על הילדים שלנו, במיוחד אם עשו משהו שאינו מקובל עלינו (כגון לשקר, לגנוב לדבר לא יפה, להרביץ או לפגוע וכו').אני גם מרשה לילדים שלי לכעוס, אם הם אומרים לי שאני מעצבנת אז אני עונה - בסדר אבל עדיין אתה צריך לעשות כך וכך. אפשר לכעוס באסרטיביות כמו שאני מאוד מאוד משתדלת לעשות (וכן מודה לא תמיד תמיד מצליחה אבל הי אנחנו הרי לא מושלמים ולא מתיימרים להיות) ויש לכעוס ולאבד שליטה,לצעוק ואפילו להשתמש בכוח פיזי. אלו שני דברים מאוד שונים בעיני. והסיבה שלי מפריע הרעיון של להירדם איתם הוא שאני אישית מרגישה שהיום הרבה הורים (ואני לא מתייחסת ספציפית אלייך כי איני מכירה אותך)כאילו לא נותנים מרחב לילדים שלהם. מהינקות עושים בשבילם ועבורם הכל, לא נותנים להם אפילו צ'אנס להיות לבד או עצמאים אפילו בגיל גדול יותר. משרתים אותם, עושים בשבילם, מלבישים אותם, מאכילים אותם וכו' (הבנת אותי נכון?) זה מתחיל מינקות על מזרון הפעילות שכל הזמן מגישים לו את הצעצועים שחלילה לא ייתאמץ ולא יהיה לו קשה, זה ממשיך בגן השעשועים כשמרימים אותו כל פעם את הסולם למגלשה במקום לתת לו ללמוד וכו' וכו' עד שבתיכון כבר כותבים בשבילו עבודות כי מסכן יש לו כזה עומס והוא לא מסוגל להתמודד בעצמו ....לי אישית זה מאוד מפריע. אי אפשר כל הזמן לעשות ולעשות ולקבל את הכל באהבה ובהכלה. זה ממש מעוות בעיני. אני פשוט לא מבינה איזו מטרה נעלה זה משרת ומה זה מלמד את הילד שלנו? מיה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|