מצטערת אבל שבוע זה ממש לא מספיק והבעיה עם זה בעיקר היא שזה מכניס ללחץ של זמן וחבל. אולי לחכות עד ספטמבר? המפתח בכל הסיפור הוא הדרגה איטית ולכן שבוע לחלוטין לא מספיק, מה גם שהוא כבר גדול יחסית, אני לילדי התחלתי סביב 4 חודשים בערך, בהירדמות של היום. אחד הדברים הכי חשובים הוא לדעת מתי הוא מאוד עייף אבל לא עייף מידי. יש מין חלון הזדמנויות כזה שבדרכ אמהות שנשארות עם הילדים בבית יכולות לזהות די בקלות. לפתח רוטינת שנת יום בדיוק כמו טקס בערב. נניח משחקים בסלון ואז מגיע הזמן, אומרים שעכשיו זמן ללכת לישון, מרימים ועוברים לחדר, סוגרים קצת תריס, אפשר מוזיקה מרגיעה כמו גיטרה קלאסית וכו', אם יש כיסא בחדר אז לשבת ולהכניס אותו למוד של שינה. כשהוא נרדם, להעביר. וככה, ממש בהדרגה, כל כמה ימים להעביר למיטה בשלב קצת יותר מוקדם עד שאחרי 3 שבועות-חודש את מגיעה למצב שאת יכולה להניח אותו במיטה, ללא בכי כמובן, כשהוא רגוע ורוצה לישון, עייף, ושהוא יירדם לבד בכוחות עצמו. את יכולה במקביל בערב להמשיך להרדים אותו עלייך בהנקה. אם יש לו את היכולת הזו בצהריים, היא תבוא יותר בקלות בשעות הערב כאשר תחליטי שאת רוצה להפסיק להניק, או שיגיע היום וההנקה לא תרדים אותו יותר. מה שעוד טוב בדבר הזה הוא שאם הוא יתעורר בלילה תהיה לו היכולת להחזיר את עצמו לישון בלעדייך! שניים מהילדים שלי גמלו עצמם לבד סביב גיל שנה מאכילה בלילה. נחשי איזה שניים ...
|
תוכן התגובה:
|