חזרתי ממסיבת סיום של אחת התאומות ישר להרדמות. (כמובן ברור שזה יוצר מראש סיטואציה שונה מרוטינת הערב וההרדמה הקבועה שלנו.)
הוא שמח שבאתי ויזם כניסה לחדר כדי לישון, אבל באמת שמשום מה הוא כבר לא מוצא את עצמו ב"התפנצ'ות" על הספה. מצדי, אני רוצה שיישאר במיטתו, אך לא מפריע לי (ואפילו נעים לי!), שזה יהיה לאחר פרק זמן של שהות כרבולית על הספה. בכל אופן, הוא מצדו בחר במיטה. (והודיע לי מראש שלאחר השיר יברח...) ואכן אז התחילה הסאגה של בריחה מהמיטה, החזרה, החזקה וכו', אלא שבאמת הצלחתי שלא לנזוף בו ולהחזיק אותו "בנחישות וברגישות", אם לשאול מעולם תוכן אחר. הוא עדיין לא אהב את זה, אבל בסופו של דבר ההסכמה לשכב במיטה - גם אם הופרה בהמשך לטובת פיפי, מים וכיו"ב - הגיעה בפחות עצב. הוא נרדם כעבור כ-40 דקות, זמן ארוך לטעמי - בייחוד בהתחשב בשעה המאוחרת מהרגיל - אך לא בלתי מצוי במקומותינו... בין לבין הספקתי לברר אתו ולקבל ממנו הסבר לבריחות: הוא חושב שהוא עדיין לא עייף ולא צריך לישון בזמן הזה.
נראה מה יילדו הלילות הבאים...
ואולי בשבוע הספר אקנה סוף סוף את "איך לדבר..."
שוב תודה!
|
תוכן התגובה:
|