לפי תפיסתי, ואני חושבת שיש חפיפה בין דעתי לבין דעת סאלי בהקשר הזה, אין שום בעיה, שהילד יירדם ברוגע ובעצמאות - אם זה מה שאכן קורה. הבעיה מתחילה כשהילד - כמו תיאור בנך האמצעי - לא מוכן להישאר במיטה (בטענה שאינו עייף או מעלה חששות או כל סיבה אחרת), ואז אנחנו צריכים לבחור איך להגיב. האם להתעקש, שעליו להישאר במיטה ובחדר לבדו ויהי מה, או שאנחנו מוכנים לשהות אתו כמה שנדרש.
נהגתי להישאר גם עם הבנות עד שנרדמו, וב"ה כעת הגדולה בד"כ הולכת לישון לגמרי לבדה, ועם התאומות קוראים "שמע", שרים להן שירים ויוצאים, והן נרדמות בעצמן למעט פעמים נדירות. הבן שלי עדיין זקוק לי לצדו, ואני נשארת עד שהוא נרדם. אני מאמינה שזה לא יהיה עד החתונה... :)
באופן כללי, אני מעודדת מאוד את העצמאות של ילדיי. כבר מגיל צעיר, אם למשל ברח פיפי, אני מבקשת מהם לטפל בענייני הניקיון וההחלפה לפי יכולתם, ויש דוגמות רבות נוספות. אני לא חושבת, שיש סתירה בין העניינים.
|
תוכן התגובה:
|