21/6/2011 09:21
|
myalinea
|
מאת:
|
סאלי
|
כותרת:
|
אני לא מבינה את הגישה הזו. בחיי, ניסיתי. למה להפוך את נושא השינה למשהו שלילי, הילד הולך לישון בחדר חשוך לבד? למה לא להפוך את זה לחיובי וכיף - הילד נרדם בכוחות עצמו. במיטה המוכרת והאהובה שלו, בחדר המוכר שלו המואר במנורת לילה קטנה, עם דלת פתוחה למחצה כשבחדר הסמוך נמצאים הוריו? האם החדר והמיטה שלו לא אמורים להיות מקום בטוח עבורו? למה לפתח פחדים ותלותיות מצד הילד ולא לחזק עצמאות? למה לא לשדר לו שאנחנו מאמינים ביכולת שלו? ללכת לישון זה כיף! שניים מתוך שלשות ילדי מבקשים ללכת לישון ועושים זאת בכיף ותוך דקות. האמצעי לא רוצה ללכת לישון אף פעם אבל גם כשאני באה ומחבקת אותו בסוף הוא מבקש שאני אקום. הוא משחק במיטה ומדבר לעצמו עד שנרדם. איזה נזק בלתי הפיך לדעתך נגרם מתהליך זה?
ולגבי עונש - מה זה עונש בעצם ומה עומד מאחוריו? אני מאמינה כי על הילד ללמוד במהלך חייו שהוא חלק מקבוצה, משפחה, חברה, ולכן למעשים שלו יש השלכות ותוצאות שמשפיעות על הסביבה שלו. אני חושבת שכן יש לדבר ולהסביר, זה לא פחות חשוב ואפילו כדאי ורצוי ,אבל בנוסף. רק השבוע הייתה לי שיחה עם הגדולה על זכויות וחובות. היא עדיין קטנה ובהתחלה לא ממש הבינה ולכן פישטתי ונתתי דוגמאות לרוב מחיי היומיום שלנו. ואחכ הסברתי שמי שלא ממלא את החובות שלו לא יקבל זכויות. זה היה אחרי שקיבלה עונש. אז כן, היה חשוב להסביר ולוודא שהבינה את הסיבה. אבל לדעתי זה אחד השיעורים החשובים שעלינו ללמד אותם לגבי החיים. למעשים שלנו יש תוצאות והשלכות ושיחה בארבע עיניים עם אמא/אבא, טובה ככל שתהיה לא באמת יכולה להמחיש את זה עד תום.לדעתי כמובן. וזה גם מאוד תלוי איך ובמה מענישים. זה לא חייב להיעשות בכעס ועצבים אלא בענייניות. זה ממש לא חייב לבוא על חשבון ערוץ התקשורת, במיוחד עם במקביל מדברים ומסבירים. כמו בקביעת גבולות, כך גם כאן אני מאמינה כי זה בסופו של דבר לטובת הילד, IN THE LONG RUN.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|