|
2/2/2011 22:51
|
סוי
|
מאת:
|
|
אני לא כל כך מבינה מה ציפית שיעשו
|
כותרת:
|
הרי כל מי שהתמודד עם "טריבל טו" יודע שבזמן התקפת זעם אין עם מי ועל מה לדבר. איך ציפית שבזמן שהילד צועק, בוכה וזורק כיסאות המורה תשוחח עם התלמידים על מהות שמירת סוד? זה דבר ראשון. דבר שני, על מה כבר יש לדבר כאן? אולי הילד שלך בכלל לא ביקש מהחבר לשמור סוד? וגם אם ביקש וחברו בן ה- 7 הלך וסיפר בכל זאת - נו? אני לא רואה איך מהמקרה הזה את יכולה להסיק שלביה"ס חשובים יותר ההשגים מעולם הרגש, לא שזה בהכרח לא נכון. אבל גם אם היה רצון, אין לצוות בית הספר יכולת להתמודד עם מצב כזה, הם לא הוכשרו לכך. מה שלי לא כל כך ברור - האם מדובר במיקרה חד פעמי או שהתפרצויות כאלה כבר קרו בבית הספר? את מספרת שזה מוכר לך מהבית, אבל גם ביתי הקטנה למשל יש לה בבית התפרצויות של בכי וכעס עד כדי שכיבה על הריצפה ובעיטות ברגליים כמו ילדה בת שנתיים. למזלי התדירות שלהן הולכת ויורדת ומעולם לא קרה בבית הספר. אם המיקרה חד פעמי, אני לא רואה סיבה להיכנס לכזה לחץ, גם מבחינת המורה. אם זה משהו שחוזר על עצמו בבית הספר אז משהו אחר.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|