|
3/2/2011 11:39
|
רונה
|
מאת:
|
|
לפותחת ההודעה - ארוךךך
|
כותרת:
|
תשמעי יש כאן בעיה. א-ת לא מבינה שאלימות פיזית ומילולית זה משהו שילד בן 7 צריך לדעת לשלוט בו. אם את לא מבינה את זה ולא מודעת לכך שיש ביכולתו לעשות זאת עם כלים מתאימים - איזה מסר את מעבירה לו?
לגבי המסר לירדן.- כמובן שהכלתי והבנתי את כעסו ועלבונו. גם בשיחות עם המורות אמרתי"הגיעו מים עד נפש". אני כבר שבוע שומעת את השם של הילד בבית ורואה את ירדני מתלבט מה לעשות הוא אפילו בא והציע לו להשלים ולהפסיק והילד השני סירב. והמחנכת כמובן הסכימה איתי. אבל ברור שירדן עבר כל גבול.
אז המסר הוא: אהוב שלי, אני מבינה אותך ומבינה את הכעס הגדול והעלבון הגדול וליבי איתך. אני יודעת שעשית הכל כדי לא להגרר אחריו ואני גאה בך על כך. אני חושבת שההתפרצות שלך יכולה לקרות לכל אחד, גם לי. אבל!!! אני לא מוכנה שתתפרע כך בבית ספר. אם המורה הוציאה אותך מהשיעור - כאן זה היה צריך להפסק. אסור היה לך להפריע לה ולמהלך השיעור. לא כל הילדים וכל הכיתות מסביב צריכים לסבול בגלל שאתה כועס. ואגב גם המחנכת אמרה לו ב-ד-י-ו-ק אותו דבר וגם המורה לאומנות אמרה לי - הוצאתי אותו כדי שירגע ולא כדי להענישו כי ידעתי כמה הוא כאב את שבירת הדינוזאור....אבל אז הוא עבר כל גבול.
וירדן - ירדן הבין לבד שטעה . הבין שמהנקודה בה הוא הוצא מהשיעור הוא היה צריך לעצור ולא להפריע למורה ולכן התנצל על כך שהפריע למהלך השיעור לאחר שהיא הוציאה אותו.
תראי בבית שלנו לא מקללים. יש 3 מילים בהם אני מרשה לעומר ולירדן להשמש כשהם חייבים לקלל: מעצבן חוצפן ומגעיל. זהו. אין אצלנו מסריח דביל וכל מיני פנינים שהוא השתמש בהם במהלך ההתפרצות.ועדיין לא באתי וטענתי נגדו בנושא הזה כי הבנתי שהילד פשוט נשבר. גם העובדה שאח"כ הוא ישןבסלון ואני לידו ישבתי ובכיתי כי ראיתי שעבר קושי נפשי גדול גם העובדה הזו הוכיחה לי שלילד זה מספיק ולא טחנתי הלאה את הנושא אלא ביוזמתו ובהובלתו.
לגבי בית הספר - את מרגישה שקשה לו? את מרגישה שהבית ספר לא מתאים לכם? אני הייתי מוציאה אותו אתמול. הופכת עולמות ומוצאת לו מסגרת אחרת. חומזה כמה ימים בבית עם אמא גם עושים פלאים במישור הזה.
ולסיום לא ענית לי לגבי מה הילד שלך אמר לך על החוויה הזו בבית ספר וגם מעניין אותי לדעת איך הוא עם אחים שלו בבית? רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|