|
3/2/2011 00:24
|
בעילום זקוקה לדעה
|
מאת:
|
|
רונה
|
כותרת:
|
תודה על התגובה.
הילד שלי לא זרק כסא על ילד. נכון שכתבת שהוא זרק כסא אך בינתיים הוא הראה לי מה זה אומר הזרק כסא ואני מחר אברר את זה שוב אך לעכשיו ולפי מה שהוא אמר - הוא משך בחוזקה את המשענת של הכסא אחורה לכיון הריצפה כך שהוא נפל לריצפה. מהתסכול. אף ילד לא נפגע והוא לא זרק את הכיסא על שום ילד. למרות זאת הייתי שמחה לעזור לו שלא יצטרך היבטים כאלו של ביטוי של מצוקה.
לגבי הסיפור שלך כמובן שמה שהילד המגעיל הזה עשה לדינוז. של ירדן זה מזעזע. אני לגמרי מבינה את ההתפרצות של ירדן. אחרי תקופה ארוכה של הצקות והקינוח של המעשה הברוטאלי הזה. אני מבינה. אני לא מבינה למה הוא היה צריך להתנצל. כלומר אני מבינה שלפי חוקי בית הספר מצופה שזה מה שהוא יעשה. אבל לו לא היה מתפרץ מה זה היה אומר שהוא שומר את הכל בבטן. שהוא יודע להבליג. לפי מה שאני קראתי אנשים מתים מזה. אנשים כאלו המבליגים הולכים לטיפול שנים כדי לדעת איך להפסיק להבליג. אני חושבת שלגמרי אפשר להבין את ההתפרצות של ירדן. מה גם שהוא לא שבר להוא משהוא או לא היכה אותו אלא נעצבר בנניח אלימות מילולית. נכון שיותר יפה במרכאות שנהיה עלק אנגלים מנומסים אבל. מה המסר. מה המסר שאת חושבת שאת כאמו צריכה להעביר לו אם משהוא עושה דבר כזה והוא היה שותק או רק בוכה מצער בלי הרובד של הכעס. כעס זה סהכ רגש בריא. לא?
ובעצם מה את היית עושה אם היית מרגישה שהילד שלך ירדן הענוג נמצא בלחץ ממשי מהמסגרת. שיום לימודים תובעני יום אחרי יום ביחד עם כל ההתמודדויות החבריות זה המון עבורו ושהוא בעצם זקוק עכשיו לחופש ולא להתחיל סימסטר חדש (קיבל תעודה מעולה בסמסט ה1 ) ? אני מרגישה שהוא גמור. ואני בעצם לא שלמה עם המסגרת התובענית שהוא נמצא בה (בית ספר מאד הישגי וקר).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|