ראשית, מיאלינאה כרגיל צודקת. דבר שני, אני מבינה שאת נסערת מכל הסיטואציה. זה עתה נתבשרת שילדך אולי לא מושלם. אני מבינה שזה לא קל, אבל את עסוקה בעצמך בלבד. איך המורה אמרה כזה דבר? האם זה לגיטימי להמשיך את השיעור (כן, ואף הכרחי)? מדוע זה בית הספר לא רגיש דיו? איך המנהלת אמרה לו ומה אמרה לו.... מה זה משנה? אגב, זה ככל הנראה כן הפריע למהלך השיעורים. וכן, בית ספר זה גם למידה, אבל בעיקר שגרה. ואם על כל התפרצות של כל ילד, יפסיקו את הלימודים ויתחילו את העיסוק במה שהחיים הביאו, טובת הילדים האחרים תפגע מיידית. נוסף על כך, אני חושבת שלמרות שמדובר בהתפרצות רגשית, חשוב להדגיש לילד בזמן אמת כי זו התנהגות לא לגיטימית. גם לטובת ילדים אחרים. ואני גם ממש מבינה שרווחת הילדים האחרים כעת אינה דאגתך, זה סופר טבעי מצדך לעסוק אך ורק בצד שלכם, אבל בית ספר הינו ממסד עם הרבה ילדים. ובעל מטרות שונות מהורות. עליו לנהוג שונה ממה שאמא היתה נוהגת עם בנה. על בית הספר לדאוג גם לרווחת שאר הילדים. וכמו שאמרה מיאלינאה, זה הזמן לעזור לילד ולא להפנות את האנרגיות למאבק מול הממסד, שאולי קל יותר לביצוע.
|
תוכן התגובה:
|