פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
3/2/2011 14:36 גליה מפעם מאת:
דיון אמוציונלי. שלי- ארוךךך כותרת:
לפותחת ההודעה- איכשהו מכל הדיון אני דווקא איתך. הרגיש לי לא נוח שהדיון הפך, בלי כוונה כמובן של אף אחד, לדיון השוואתי בין בנך שהתנהג "לא נורמטיבית" לבין ירדן שהתנהג נורמטיבית. זה מאוד מאוד מעליב לאמא. ואין על זה שליטה, על העלבון. מצד שני זה ברור שאם את באה עם שאלה כזו לפורום, תצטרכי להתמודד עם תשובות כנות, שיכולות כאמור להיות מאוד קשות לעיכול ולא תמיד רגישות. בכל מקרה, כאמא לילד עם קשיים התנהגותיים/רגשיים/ווטאבר, חוויתי על בשרי את ההתמודדות הזו, וכן, גם את הצורך האדיר של הורים שהיו בסביבה לנסח את הילדים שלהם עצמם כ"נורמטיביים", להיתלות בזה ממש. קחי בחשבון דבר אחד חשוב מאוד- אמא שלא התמודדה עם ילד עם קושי מסוג זה (בעיקר עם קושי שיוצר התנהגויות "אלימות" או פוגעניות), בחיים לא תוכל לייעץ שום דבר משמעותי לאמא שמתמודדת עם זה. ככה זה. תמיד תהיה מידה מסויימת, בלתי נשלטת, של ביקורת. בפריזמה של אמא של ילד שלא מגיע למצבי התפרקות, היא מייחסת את העובדה שהוא לא מגיע לשם לזכותה: ז"א, כמשהו שהוא תלוי חינוך, גבולות, רגישות של ההורים וכו'. לא בטוח שהתייעצות עם אמהות היא בהכרח הדבר הנכון עבורך כשאת בעצמך מוצפת רגשית, למרות שנאמרו לך פה המון דברים שעל פניהם הם מאוד מאוד נכונים.

לקח לי הרבה זמן להבין ש: א. הבן שלי באמת שונה קצת, ב. אני אוהבת את השונות שלו, גם אני שונה ג. מותר לי, וחובה עלי, כאמא שלו, להתערב (ז"א לטפל), רק במקומות בהם אני חשה שהשונות מסבה לו סבל, או למישהו אחר (שזה בדיוק אותו הדבר אגב, כי אם אתה פוגעני, אתה נפגע מזה בעצמך). בכל שאר העניינים, שימות העולם- שהעולם ישתנה עבורו, לא הוא עבור העולם.

ממה שאת מתארת, הילד שלך גדוש רגשית. זה טוב. הוא מלא רגש. מצד שני, יש איזה קושי לווסת את הרגש הזה וקושי להתמודד עם תסכול. זה גם טוב במידה מסויימת- כי זה מעיד על רגישות. הוא למד בפעם הראשונה את התחושה הצורבת והנוראה של בגידה. העוצמות בהן הגיב מעידות עד כמה הוא נפגע, ומצד שני- עד כמה הוא עדיין לא מבין את העולם- כמה רעים יכולים ילדים ואנשים להיות, כמה פגיע וחשוף יכול אדם רגיש להיות בעולם שלנו. וזה נכון, שרוב הילדים בגיל הזה כבר מבינים את זה- לא לסמוך עד הסוף, לךדעת לסווג מי טוב לי ומי לא וכו'. הוא אולי בתהליך יותר ראשוני של ההבנה הזו. את יודעת, אני יכולה לחשוב על מה שהוא עבר כחווייה מכוננת בחיים של אדם, הרגע הזה שאתה מבין משהו כל כך לא סביר כילד. הפגיעה. התמימות. אולי אם הוא יהיה סופר פעם, זו תהיה אחת החוויות המכוננות שלו, לכי תדעי, כמו פרוסט.

ממה שאת מספרת, יש קושי מסויים, והקושי כן גורר סבל. הרי מן הסתם הנפגע העיקרי מכל הסיפור זה הוא, וזה ילך ויחריף עם הגיל, כי הילדים הולכים ונהיים רעים יותר, ומסוגלים פחות לקבל שונות. מצד שני, זה לא נשמע לי כמו משוכה שאי אפשר להתגבר עליה בתהליך נכון של התבוננות ועבודה. תתפלאי, אגב, כמה קשיים יש למרבית הילדים, וכמה הרבה שיפור יכול לבוא מעבודה נכונה. פסיכולוג טוב יכול אולי לעזור, בכמה פגישות, לבאר לך ולו אסטרטגיות התמודדות טובות יותר עם הצפה רגשית. הייתי בודקת גם שאלת וויסות חושי, כי בהרבה מאוד מקרים זה בכלל מתחיל שם (!!!)
מהנסיון שלי מול בית הספר למדתי, שהדרך הכי טובה לגייס את ההנהלה והמורים לצד הילד ולצדך, היא קודם כל לשתף פעולה ולנסות לעבוד כצוות במשותף. המורה חושבת שיועיל לילד טיפול? מצויין. גשי נא אל היועצת ובקשי המלצות.
המערכת יודעת לעבוד די טוב עם הכוונה נכונה. ייתכן, למשל, שבסוף התהליך המורה תוכל לזהות טריגר להתפרצות עוד לפני שהיא מגיעה. אז, תהיה לה יכולת "ההכלה" שאת מחפשת. כרגע אין יכולת הכלה כי הם לא מכירים את נפשו. אל תצפי שהם יוכלו להכיל אותו בלי הבנה גבוהה יותר שלו, ואת זה תוכלי להשיג באמצעות גורם שלישי- מטפל, או המלצות, שייתן הכוונה.

קחי בחשבון- ילד מיוחד (מוכשר/ מחונן/ רגיש) דורש היפתחות של ההורים מול המחסומים שלהם עצמם. קחי נשימה עמוקה, בררי עם עצמך איפה לך קשה להתמודד מול בית הספר, נקי את זה, והמשיכי הלאה. אז, גייסי את בית הספר לטובתך, התרחקי רגשית מבורות שאת עלולה ליפול אליהם.
אני בטוחה באלף אחוז שיהיה בסדר. רגישות יתר היא תכונה נפלאה, שצריך רק לדעת לנתב אותה נכון ולצרכים חיוביים.



תוכן התגובה:


תגובות נוספות
2/2/2011  18:31 עונה כמורה - פנינה הישנה
2/2/2011  18:37 תגובה - בעילום - זקוקה לדעה
2/2/2011  18:46 לא רואה פסול במה שהמורה עשתה - מילכי
2/2/2011  19:11 מה יכולה להיות תגובה נורמטיבית של הילד הרגיש - הקצה העליון שניתן לקבל כנורמטיבי? - בעילום - זקוקה לדעה
2/2/2011  19:14 אמא יקרה - תמר
2/2/2011  19:17 יכול להיות שאת צודקת - מילכי
2/2/2011  19:18 ובקשר לשאלה ששאלת עכשיו - תמר
2/2/2011  20:26 בעילום יקרה - myalinea
2/2/2011  20:54 גם אני נאטמתי - מנסיון
2/2/2011  21:01 לא פשוט לקבל בשורה כזאת - דפלול
2/2/2011  21:05 תשובה לשאלותיך - פנינה הישנה
2/2/2011  22:08 תודה לכולן והתיחסות - בעילום - זקוקה לדעה
2/2/2011  22:51 אני לא כל כך מבינה מה ציפית שיעשו - סוי
2/2/2011  23:03 סוי וכולן - מה חשוב לכן שבית הספר יתן? - בעילום - זקקה לדעה
2/2/2011  23:26 הילד שלך מזכיר לי את ירדני - רונה
2/2/2011  23:42 וואו, הירדן הזה.... :-)) (ל"ת) - דפלול
3/2/2011  00:24 רונה - בעילום זקוקה לדעה
3/2/2011  01:56 תאמי ציפיות מול בית הספר. או נכון יותר, תתאימי את שלך. - הגברת כלניות
3/2/2011  02:17 עכשיו לאחר שקראתי נדמה לי את כל התגובות, - הגברת כלניות
3/2/2011  06:16 כאמא וכמורה - יש פה הרבה עניינים ואולי טוב שעלה עכשיו - maia
3/2/2011  09:04 אחרי המשך קריאת התגובות - myalinea
3/2/2011  09:14 אני מסכימה לגמרי עם מאיה לינאה וגברת כלניות, - חני המדווחת
3/2/2011  11:26 חני ודפלול תודה - אכן יהלום. (ל"ת) - רונה
3/2/2011  11:39 לפותחת ההודעה - ארוךךך - רונה
3/2/2011  11:41 פרופורציות - אורחת פורחת כבר לא בתפוצות
3/2/2011  12:37 לא מסכימה איתכן לגבי ירדנוש - מילכי
3/2/2011  12:49 מילכוש - אני איתך לגמרי והמשך הסיפור עם המציקן- כצפוי - רונה
3/2/2011  13:07 איך את הבוקר? - אסנת
3/2/2011  13:28 לפותחת ההודעה- - חני
3/2/2011  13:34 חני,‏ כתבת נהדר.‏ ‏ (ל"ת) - רונה ‏
3/2/2011  14:44 אוי לי - רונה
3/2/2011  15:00 גליה יקרה, תבורכי - עוד אמא
3/2/2011  15:10 רונה יקרה, כמובן, אני יודעת שלא היתה כוונה כזו בכלל. פשוט בסוף, בפורומים, הדיון כשלעצמו מקבל איזה "אופי". (ל"ת) - גליה מפעם
3/2/2011  15:18 גליה מפעם - myalinea
3/2/2011  15:19 גליה את טועה ומטעה - גם אמא
3/2/2011  16:00 אני מסכימה עם מה שכתבה גליה מפעם - לא עכשיו
3/2/2011  16:26 גם רונה יכולה לכתוב כאן הודעה נעלבת - - דפלול
3/2/2011  16:50 אני בשוק מהמקומות שאליהם הדיון הזה הולך ובהחלט נעלבת. רותי אם אפשר תמחקי את כל התגובות שלי. (ל"ת) - רונה
3/2/2011  18:11 "דברי הוצאו מהקשרם" אבל כנראה שרק באשמתי - גליה מפעם
3/2/2011  18:23 גליה איפהלעזאזל את רואה השוואה בכלל?‏ (ל"ת) - עוד אמא
3/2/2011  18:25 הדברים הם לא שחור או לבן ואיזון היתה ותמיד מילת המפתח - בעילום - זקוקה לדעה
3/2/2011  18:31 תוספת (גם לגליה מפעם ולחני) - בעילום
3/2/2011  18:33 ריש ותיתי אודה מאד על התיחסותכן (ל"ת) - בעילום
3/2/2011  19:13 את יודעת מה מפריע לי בכל התגובות שלך? - רונה
3/2/2011  19:17 ועוד דבר חשוב:-) - רונה
3/2/2011  19:30 בעילום, לכבוד הוא לי. - תיתי רופאת שיניים
3/2/2011  19:47 נראה לי שבדיון הזה דרורית תוכל לעזור, לא? אותי בכל אופן מעניין מה דעתה בנושא. (ל"ת) - אחת
3/2/2011  19:55 רק עוד מילה - אסנת
3/2/2011  20:57 בעיקר לרונה היקרה- אבל לא רק - אני
3/2/2011  21:19 בעילום יקרה - מילכי
3/2/2011  21:25 בינתיים לאוסנת ולרונה - בעילום
3/2/2011  21:36 עוד משהוא לרונה - בעילום
3/2/2011  22:49 מילכי יקרה, אני כל כך מזדהה איתך - רונה
3/2/2011  22:52 ל"אני" - רונה
3/2/2011  23:21 בעילום יקרה, - רונה
3/2/2011  23:26 בעילום יקרה, משהו שחשוב לי לומר לך - - סוי
4/2/2011  01:48 רונה, איך מגדלים ילד כזה? אני חייבת מרשם! - אלמה
4/2/2011  08:06 לבעילום - myalinea
4/2/2011  08:25 רונה - מילכי
4/2/2011  08:59 בלת"ק - הילד שלך לגמרי לא ב"רעים" - אורחת פורחת כבר לא בתפוצות
4/2/2011  09:13 רונה,‏ כל מילה שלך זהב.‏ ומה עם דרורית? מה ד (ל"ת) - אחת ‏
4/2/2011  09:35 דיעה שונה - לימורית
4/2/2011  10:34 מתייחסת רק למה ששאלת אותי- - חני
4/2/2011  15:36 תגובה (ל"ת) - בעילום
4/2/2011  15:44 תגובה - בעילום
5/2/2011  20:09 קראתי את ההודעה ורק חלק מהתגובות. מבקשת להעיר שמקריאה סלקטיבית של התגובות אני רוצה לחזק את רונה שסיפרה משהו על עצמה ועל הבן שלה שיכול להאיר משהו לגבי העניין שעלה. אני מעריכה את גילוי הלב שלה ואת הראיה הרגישה שרונה מעלה בתגובה. וגבי העניין עצמו: - דרורית אמיתי-דרור
5/2/2011  20:14 דרורית תודה,‏ חיממת לי את הלב. (ל"ת) - רונה ‏
5/2/2011  20:29 דרורית היקרה ומשהו לאמא של הילד הרגיש - לא עכשיו
5/2/2011  21:34 ללא עכשיו ועל הדרך גם לגליה מפעם וללימורית ולתיתי ועוד נשים טובות לב - בעילום
5/2/2011  22:04 בעילום יקרה - מילכי
6/2/2011  03:29 בעילום יקרה מאד- וגם לגליה מפעם. ארוך ... - הו...
6/2/2011  05:40 להו..., יקרה, - לימורית
6/2/2011  08:05 בעילום יקרה,‏ אני מחזקת את ידייך@ובטוחה שתליחי.‏ חיבוק.‏ ‏ (ל"ת) - רונה ‏
6/2/2011  09:57 להו, ולימורית - גליה מפעם
6/2/2011  10:07 הו יקרה הו הו :) כמה טוב שבאת - סופר ארוך - בעילום
6/2/2011  10:20 רונה תודה - קיבלתי ולקחתי (את החיבוק:) ) ולגליה מפעם - בעילום
6/2/2011  10:22 לבעילום- המלצה - גליה מפעם
6/2/2011  10:25 גליה - מתאים מאד. סומכת עלייך ואצור איתה קשר. (ל"ת) - בעילום
6/2/2011  11:19 לגליה מפעם ולבעילום - myalinea
6/2/2011  11:20 והסרטון נהדר :-) (ל"ת) - myalinea
6/2/2011  20:51 גליה יקרה - לימורית
7/2/2011  15:05 תודה לימורית - גליה
9/2/2011  09:49 ל"לא עכשיו": לפעמים מה שצריך זה לומר את הדבר עצמו, בלי פיתולים. כך אני חושבת. פותחת ההודעה רגישה וכואבת - אבל המציאות מצדיקה, לדעתי, תגובה ישירה ופשוטה. (ל"ת) - דרורית אמיתי-דרור


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש